בחינת תחומי פעילות המחקר ופיתוח (מו"פ) – תשתיות וכוח אדם בתחום הסביבה והגנתה בתעשייה ובאקדמיה

צטט כ:
אילון אופירה, וולפסון עדי, מדר דניאל, שפירא נעמה, זרביב ציון מעיין. בחינת תחומי פעילות המחקר ופיתוח (מו"פ) – תשתיות וכוח אדם בתחום הסביבה והגנתה בתעשייה ובאקדמיה חיפה, ישראל, מוסד שמואל נאמן, 2021. https://neaman.org.il/National-Strategy-for-Environmental-RnD

לינק אל המאמר המבוסס על מחקר זה.

תהליכים מעשה ידי אדם גרמו לאורך השנים לפגיעה מתמשכת בסביבה האנושית והטבעית. יתרה מכך, ההשפעות של תהליכים אלה על הסביבה, מציבות בפני החברה האנושית אתגרים גדולים, המחייבים קיום של מחקר אקדמי בתחום איכות הסביבה והגנתה. תהליכים מעשה ידי אדם גרמו לאורך השנים לפגיעה מתמשכת בסביבה האנושית והטבעית. יתרה מכך, ההשפעות של תהליכים אלה על הסביבה, מציבות בפני החברה האנושית אתגרים גדולים, המחייבים קיום של מחקר אקדמי בתחום איכות הסביבה והגנתה. כחלק מאומות העולם, גם מדינת ישראל מעוניינת להמשיך בפיתוח המו"פ בתחום הסביבה ואף לקדם את מעמדה בעולם בתחומי המו"פ הסביבתי והטכנולוגיות הנקיות. פיתוח זה חייב להתייחס לצרכים ולאתגרים המקומיים והגלובליים, כמו גם לתקציב המחקר הלאומי ולמשאבי כוח האדם המוגבלים. על כן, יש צורך לקבוע את תחומי העדיפות למו"פ בתחום הסביבה והגנתה בהם צריכה המדינה להשקיע. על בסיס יעדים אלה התבקש צוות המחקר לבצע מחקר זה. 

המחקר מומן על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה ובחלל, והוועדה המלווה כללה את: פרופ' תמר דיין - יו"ר הוועדה הלאומית למו"פ סביבתי, ד"ר משה בן ששון - מנהל תחום מדעי הסביבה, חקלאות ומים במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל; וד"ר סיניה נתניהו - המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה.

במסגרת מחקר זה, נעשתה, בשלב הראשון, סקירת ספרות מקיפה בנוגע לבחירת תחומי העדיפות למחקר בתחום איכות הסביבה והגנתה, לרבות המתודולוגיה והעקרונות ששימשו לבחירת התחומים. הסקירה כללה מספר מחקרים ועבודות ממגוון גדול של גופים: ארגונים בינלאומיים (כמו ארגון האומות המאוחדות), איחוד של מדינות (האיחוד האירופי, לדוגמא), ממשלות, ארגוני תעשייה, ארגונים לא ממשלתיים ועוד. כמו כן, בוצע מיפוי ראשוני של המו"פ הסביבתי בישראל כיום, לרבות תוכניות העבודה ותוכנית המחקר, שהוגדרו על ידי משרדי הממשלה השונים וגופי מו"פ נוספים בישראל, ותקציבי המחקר בנושאי סביבה בישראל המוקצים על ידי גופים ממנים שונים.

ממצאי הסקרים הראו כי המתודולוגיה לבחירת תחומי עדיפות למו"פ של מדינות ככלל ובתחום הגנת הסביבה בפרט מבוססת על השלבים הבאים: 

  1. הגדרת מדיניות, עקרונות ופערי מחקר מרכזיים. קיימות שתי גישות עיקריות: 
    • התבססות על מדיניות לאומית קיימת, המוגדרת על ידי הממשלה או המשרד להגנת הסביבה / סוכנות ממשלתית להגנת הסביבה ומגובה בתקצוב, המכתיבה את תחומי העניין המרכזיים.
    • התבססות על מדיניות בינלאומית, בעיקר על סמך סקר של תחומי עניין מובילים בעולם והתאמתם למחקר ולצרכים המקומיים.
  2. סקר ספרות נרחב ופנייה לחוות דעת של מומחים על מנת לקבוע רשימה רחבה של תחומי מחקר רלוונטיים, הן מבחינת החשיבות המקומית והבינלאומית והן מבחינת היכולות הקיימות, כלכלית ומחקרית (כוח אדם, תשתיות וכד'), לבצע את המחקר בהצלחה. 
  3. הגדרת תחומי עדיפות סופיים על בסיס עקרונות ותבחינים (קריטריונים) שלוקחים בחשבון את הצרכים והאתגרים העתידיים ומתמקדים בחזקות וביתרון היחסי, אך גם מאפשרים לזהות הזדמנויות חדשות.

בשלב השני, על בסיס סקר הספרות והדיונים שהתקיימו בצוות המחקר ועם הוועדה המייעצת, הוגדרו שמונה עשר נושאים בתחום המו"פ הסביבתי: שינויי אקלים – מיטיגציה, שינויי אקלים – אדפטציה, סביבה יבשתית, סביבה עירונית, סביבה ימית, סביבת מים מתוקים, מים, תעשייה, משאבים טבעיים ומלאכותיים, אגרו-כימיקלים, תחבורה, תכנון, אנרגיה, טכנולוגיות מידע ותקשורת, ביטחון פנים, כלכלת סביבה, בריאות וסביבה ומשפט וסביבה, לצד שמונה עקרונות שעל פיהם יבחרו תחומי העדיפות למחקר: השפעה על החברה האנושית, השפעה על מערכות אקולוגיות ואופן פעילותן, השגת השפעה רחבה, חדשנות מחקרית, חדשנות, הצורך במחקר, מענה לצרכים מקומיים, מענה לאתגרים גלובליים. לאחר אפיון וניקוד של כל אחד מהנושאים הוחלט כי התחומים בהם יתמקד המחקר יהיו: שינויי אקלים-מיטיגציה (קרי, הפחתת פליטות), סביבה יבשתית, תעשייה ואנרגיה. 

בשלב השלישי והאחרון של המחקר, מופו התקציבים, כוח האדם, הפרסומים והפטנטים, החברות ותוכניות הלימוד בתחום הסביבה והגנתה בישראל. להלן עיקרי הממצאים:על פי דו"חות הלמ"ס ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2017 בכ-57.8 מיליארד ש"ח וחלקה בתמ"ג היה 4.5%, והיא משקפת עלייה של כ-5% משנה קודמת. כמו כן, ההוצאה למו"פ אזרחי במגזר העסקי הגיעה בשנת 2017 לכ-49.8 מיליארד ש"ח, שהם 86% מכלל ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי. יתר ההוצאה למו"פ הייתה במגזר ההשכלה הגבוהה (11.4%), במגזר הממשלתי (1.6%) ובמגזר המלכ"רים הפרטיים (1%). בנוסף, בשנת 2017 הייתה עלות העבודה 78% מתוך סך כל ההוצאות למו"פ. דו"ח הלמ"ס גם עשה השוואה בין ישראל לבין מדינות ה-OECD בהקשר של השקעה ומימון של מו"פ אזרחי לפי היעדים השונים ומצא כי בשנת 2016 הייתה ההוצאה למו"פ אזרחי בישראל 4.4% מהתמ"ג – הגבוהה ביותר מבין המדינות המפותחות החברות ב-OECD

התמונה הביבליומטרית הכללית מצביעה על כך שהישגי האקדמיה בישראל בתחום מדעי הסביבה (למעלה מ-80% מהפרסומים המדעיים של ישראל מקורם באקדמיה), כפי שהם מתבטאים במספר הפרסומים ובמדדי ההשפעה המדעית, אינם גבוהים ביחס לתחומים אחרים במחקר בישראל, וביחס למדינות נבחרות בעלות מאפיינים דומים לישראל ולעולם.בישראל 727 חברות העוסקות בנושאי סביבה בשלושת התחומים שנסקרו. מרבית החברות הן בתחום שהוגדר כקלינטק וכמחציתן הן חברות בשלות. בשנת 2017 ישראל הייתה מדורגת במקום השישי במדד החדשנות הגלובלי של ענף הקלינטק העולמי, ירידה מהמקום הראשון בו הייתה ממוקמת בשנת 2014.

בשנים האחרונות קיימת עלייה מתמדת במספר תוכניות לימוד בתחום הגנת הסביבה, בפקולטות למדעי הטבע, ההנדסה, החברה והרוח, באוניברסיטאות ובמכללות. בהתאם, גם מספר הסטודנטים גדל. מוקדם לטעמנו לקבוע האם מגמה זו מסמנת את החשיבות העתידית שרואים הן באקדמיה והן במשק בלימודים בתחום הגנת הסביבה, כמו גם את המקום שתופס התחום בשיח הציבורי, בתעשייה וברמה הפוליטית. יחד עם זאת, ישנם מקצועות לימוד החסרים לדעתנו חומר לימוד בתחום הסביבה. שילוב תכנים ומסלולים סביבתיים במקצועות לימוד אלו יהווה מכפיל כוח בבניית כוח אדם מוכוון מו"פ בתחום הסביבה.לסיכום, נושא הגנת הסביבה הולך ותופס מקום מרכזי יותר בשיח הציבורי וברמה הפוליטית, וכן ביישום של תהליכים במשק ובתעשייה. על אף שלאחרונה פותחו תוכניות לימוד בתחום ויש יותר בוגרים לתארים אקדמיים בתחום, ואל אף שהוקצו תקציבים מו"פ לאומיים במסלולים שונים דרך הות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב) ורשות החדשנות, הפערים במו"פ בתחום הסביבה באקדמיה ובתעשייה עדיין גדולים. 

להלן המלצתנו לקידום המו"פ העתידי בתחום הסביבה בישראל:

  1. היקף תקצוב מו"פ סביבה על ידי הממשלה: מומלץ, לכל הפחות, להשוות את ההשקעה במו"פ סביבה בישראל, לממוצע במדינות ה-OECD, שהוא 0.000325% מהתמ"ג, או כ-400 מלש"ח בשנה, על פי ערכי 2017.
  2. מקורות תקציביים: 
    א. ייעוד תקציב מיוחד רב שנתי לנושא, בדומה לתקצוב לתוכנית הלאומית לתחליפי דלקים ולתחבורה חכמה.
    ב. הקרן למניעת זיהום ים שבמשרד להגנת הסביבה. יכולה לסייע במימון מו"פ בתחומי שינויי אקלים ותעשייה.
    ג. הקרן לשמירת הניקיון שבמשרד להגנת הסביבה. בקרן למעלה מ-4 מיליארד ש"ח אך היא כלל לא משמשת למימון מחקר, בעוד תקציבים ממנה מועברים לתקציב המדינה השוטף (שלא לצורכי ניקיון או סביבה), בניגוד ליעדי הקרן. היא יכולה לסייע במימון מו"פ בתחומי סביבה יבשתית, שינויי אקלים ותעשייה.
    ד. הקרן לשמירת שטחים פתוחים שברשות מקרקעי ישראל. יכולה לסייע במימון מו"פ בתחום סביבה יבשתית.
    ה. שימוש בכספי מיסוי קיימים ועתידיים על הדלק, מיסי גודש, מיסוי רכבים וכדומה, למימון מו"פ בתחומי סביבה יבשתית ושינויי אקלים.
    ו. שימוש בכספי קנסות סביבתיים על התעשייה למימון מו"פ סביבה בתעשייה.ז. שימוש בכספי קנסות סביבתיים בתחום הפסולת למימון מו"פ סביבה יבשתית ושינויי אקלים.
    ח. מימון זר: תוכניות מו"פ אירופי כמו Horizon2020, מייעדות תקציבי עתק למו"פ בתחומי שינויי אקלים ותעשייה. בנוסף, מומלץ להמשיך ולחזק שת"פים בינלאומיים למימון מו"פ משותף על ידי ישראל ומדינות זרות, כפי שנעשה כיום.
  3. סדרי עדיפויות לתקצוב ולקידום מו"פ סביבה: בשל הוודאות כי לעולם יחסר תקציב לכל תחום, להלן סדרי העדיפויות לתקצוב ולקידום מו"פ סביבה, אשר יספקו את ההשפעה המהירה, הגדולה והמשתלמת ביותר : 
    א. קידום נקסוס מו"פ סביבה-ICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת). 
    ב. קידום נקסוס מו"פ סביבה-Industry 4.0 (4th Industrial Revolution - 4IR).
    ג. קידום נקסוס מו"פ סביבה-מים.
    ד. קידום נקסוס מו"פ סביבה-חקלאות.
    ה. קידום תחומי מו"פ שינויי אקלים, סביבה יבשתית ותעשייה.
    ו. קידום תחומי מו"פ סביבה לאתגרים ייחודיים לישראל. 
  4. ות"ת / מל"ג: 
    א. הקמת מרכז מו"פ בתחום הגנת הסביבה: הקמת מרכז מחקר לאומי לעידוד מחקר ופיתוח, יזמות ותעשייה בתחום הגנת הסביבה לצד פיתוח ויישום של טכנולוגיות קלינטק, בדומה להקמת המרכז בתחום התחבורה החכמה. מרכז זה יאפשר לעודד ולקדם את המו"פ הסביבתי בישראל, להגדיל את מספר החוקרים והסטודנטים בתחום, לאגד חוקרים מדיסציפלינות שונות וממוסדות שונים ולקדם שיתופי פעולה עם יזמים ועם התעשייה בארץ ובעולם.
    ב. העלאת התקצוב לאקדמיה בתחומי מו"פ סביבה יבשתית, שינויי אקלים ותעשייה.
    ג. בתמיכת הות"ת / מל"ג לעודד שילוב קורסים ומסלולי לימוד מתחום הסביבה, במקצועות לימוד אשר מסורתית אינם משוייכים לתחום הסביבה, אך יכולים להוביל למו"פ סביבה מתקדם: מדעי המחשב, כל תחומי ההנדסה, חקר סכסוכים, לימודי ביטחון, לימודי הגירה, כלכלה חקלאית, כלכלה, מדעי החברה, ביטוח, ננו-טכנולוגיה, כימיה, הנדסת תחבורה ותעבורה, בינוי ערים, גאולוגיה, היסטוריה, אדריכלות נוף, ועוד.
    ד. ISF - הקרן הלאומית למדע: אנו מציעים לפתח במסגרת תוכנית ביכורה מסלולים ייעודיים לקידום מחקר בתחום הסביבה והגנתה.
  5. המשרד להגנת הסביבה: אנו ממליצים על הקצאת תקציב ייעודי בגובה של 1.3% לפחות, 5~ מלש"ח (לפי ערכי 2017), בכל שנה מתקציב המשרד (תקציב הבסיס והפעולות של המשרד להגנת הסביבה, ללא תוכניות לאומיות) לצורכי מחקר בתחום הסביבה - קולות קוראים למחקרים (ראו פרק 8.4).
  6. משרד המדע: להוציא קולות קוראים ומלגות לסטודנטים בתחומי המו"פ הסביבתי שזוהו.
  7. רשות החדשנות: אנו מציעים להוציא קולות קוראים נוספים אשר ממוקדים בתחומי הסביבה השונים בהם זוהו פערים ויש לישראל יתרון יחסי.
  8. הקמת מרכז מידע מחקרי: הקמת אתר אינטרנט לריכוז מידע בתחום מחקרים באקדמיה ובתעשייה בנושא איכות הסביבה. 

פרסומים נוספים שיכולים לעניין אותך

גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות