צטט כ:
גרוסמן גרשון, שפירא נעמה.
פורום אנרגיה 52: תחנת כוח גרעינית בישראל חיפה, ישראל, מוסד שמואל נאמן, 2022. https://neaman.org.il/Energy-Forum-52-A-Nuclear-Power-Plant-in-Israel
חשמל מכורים גרעיניים מיוצר בעולם כבר מן התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ובאופן מסחרי החל משנות ה-50 של המאה הקודמת. נכון לסוף שנת 2021, פועלים בעולם 437 כורי כוח (כורים לייצור חשמל) בכ-30 מדינות, בתפוקה כוללת של כ-380 ג'יגה-ואט חשמל, שהיו אחראים לייצור של כ-10% מכלל ייצור החשמל בעולם. עד כה נצברו בעולם מעל 19,000 שנות ניסיון בהפעלה של כורי כוח. כיום נבנים ומוקמים כורי הדור השלישי ושלוש וחצי, המאופיינים בשיפורים ניכרים לעומת הדור השני, בעיקר מבחינה בטיחותית, עקב לקחי התאונות הגרעיניות שהתרחשו בעבר.
נושא הקמת תחנת כוח גרעינית נמצא על סדר היום של משק האנרגיה בישראל עוד משנות ה-70 של המאה שעברה. כחלק מן ההחלטה לגוון את תמהיל הדלקים של המדינה, בעקבות משבר האנרגיה של מלחמת יום הכיפורים וחרם הנפט שהוטל אז על ישראל ובעלות בריתה, נשקלה גם האפשרות של הקמת תחנת כוח גרעינית. מחויבותה של מדינת ישראל להפחתת פליטות גזי חממה, בעקבות אשרור הסכם פריז ב-2016, מציפה שוב את הרעיון של שילוב אנרגיה גרעינית בתמהיל הדלקים המקומי, אך בשלב זה רק כרעיון לבחינה, לצד רעיונות אחרים, כגון מימן וטכנולוגיות לתפיסת פחמן, ללא קביעת יעדים ממשיים.
על אף היתרונות הסביבתיים והשיפורים הבטיחותיים, עדיין מדובר על נושא מורכב וסבוך עם השלכות פוליטיות, ואתגרים תכנוניים, תפעוליים, כלכליים, מימוניים, משפטיים וציבוריים משמעותיים, בעיקר כיוון שמדובר על תחום הכרוך בהתחייבות ארוכת טווח.
לצורך גיבוש עמדה לאומית בנושא יש לבצע בחינה מעמיקה של ההיבטים השונים הכרוכים ברכישת, הקמת והפעלת תחנת כוח גרעינית בישראל, תוך התייחסות לתנאי הסף הנדרשים לביצוע פרויקט לאומי מסדר גודל כזה, ולקבל החלטות תוך ראייה המתכללת את כל השיקולים המפורטים להלן:
- היבטים פוליטיים – יש לבצע בדיקה של התנאים הפוליטיים והגאופוליטיים באזורנו והתאמתם לניהול פרויקט לאומי רב שנים.
- היבטים טכניים – יש לבצע בחינה מעמיקה של היבטים ביטחוניים, בטיחותיים ותפעוליים, תוך התייחסות לטכנולוגיות שונות וחלופות מיקום. יש לתת את הדעת לנושאים של ניהול חומרי גלם גרעיניים, דרישות הגנה למתקן, וחיבור לרשת החשמל.
- היבטים תכנוניים – יש לבצע בחינה מחודשת למיקומים אפשריים לתחנת כוח גרעינית בישראל, כולל במרחב הימי.
- היבטים כלכליים – יש לבחון את הכלכליות של חלופות שונות לייצור חשמל בראייה לטווח הארוך, תוך התייחסות להשקעות הנדרשות ברשת החשמל. בנוסף, מומלץ לבחון מודלים כלכליים אפשריים למימון פרויקט של הקמת תחנת כוח גרעינית, שכן נדרשת השקעה ראשונית גבוהה מאוד עם החזר השקעה ארוך.
- היבטים משפטיים – יש לנתח הצורך בגוף חקיקה משמעותי שיטפל בכל הנושאים שקשורים לתחנת כוח גרעינית, כולל חקיקה שתומכת ביצירת/קביעת גוף רגולטורי והגדרת סמכויותיו.
- היבטים סביבתיים – יש לבחון את הרעיון של שילוב אנרגיה גרעינית בתמהיל הדלקים ביחס לחלופות דלות פחמן אחרות, ובהן אנרגיה סולארית בדו-שימוש, תוך התייחסות להיבטים של ביזור ודרישות רשת החשמל, היבטים כלכליים, והיבטים של טיפול בפסולת לאורך ובסוף חיי הפרויקט.
- היבטים ציבוריים – יש להמשיך ולהרחיב את הבחינה של קבילות ציבורית לנושא תחנת כוח גרעינית, תוך התייחסות לחלופות יישום מגוונות (ביזור, שימוש במרחב הימי ועוד), ותוך נקיטת פרקטיקות שונות לצורך גיוס תמיכה.
בנוסף, לצורך קידום הנושא של תחנת כוח גרעינית בישראל, יש להשקיע במחקר ופיתוח, ובהכשרת כוח אדם מקצועי:
- מומלץ לבצע שימוש במשאבים ובכוח האדם הקיים בארץ לחיזוק והרחבה של תוכניות להכשרת כוח אדם אקדמי מקצועי בהנדסה גרעינית. בנוסף, ראוי לגייס חוקרים ישראלים מתחום ההנדסה הגרעינית אשר משולבים במוסדות מחקר ואקדמיה בחו"ל כמנחים ומרצים לתקופות מוגבלות בארץ כדי שיעניקו מניסיונם למשתלמים חדשים.
- מומלץ להשקיע באופן מושכל את תקציבי המחקר הקיימים במשרד האנרגיה כדי לקדם הקמת מוקדי ידע אקדמיים שיתמקדו בפיתוח ושימור ידע בתחומי התכן, התפעול והבטיחות של כורי כוח גרעיניים. ראוי לשלב מוקדי ידע אלו כחלק מהפעילות האקדמית במוסד ובכך להעניק לסטודנטים ולחוקרים כלים להמשך התפתחותם המדעית בארץ.
- מומלץ להשקיע בהקמת מערכות ניסוי מתקדמות בהנדסת כורים, שהינן יקרות מטבען, בעיקר במוסדות אקדמיים (ולא במכוני מחקר מסווגים) כדי שישמשו סטודנטים, משתלמים וחוקרים מהארץ ומהעולם, ברמות שונות וללא הגבלות כלשהן.
- על משרד האנרגיה והוועדה לאנרגיה אטומית בישראל לפעול לעידוד שיתוף פעולה מרבי של מרכזי המחקר הלאומיים עם האקדמיה בארץ במטרה לפתוח את המחקר לביקורת ולפרסום בין-לאומי.
פרסומים נוספים שיכולים לעניין אותך
מרכז ידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל, דו"ח מס' 2- המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע
מרדכי שכטר ,
חיים קותיאל ,
נורית קליאוט ,
מנפרד גרין ,
מרסלו שטרנברג ,
גדי יצחק קפלוטו ,
ארנון סופר ,
אופירה אילון ,
דבי קאופמן
התאמות המשק והחברה לעידן הפוסט-קורונה: המלצות ותקצירים
גלעד פורטונה ,
אביגדור זוננשיין ,
איתן אדרס ,
גיורא שלגי ,
יובל ניב ,
רפי נוה ,
רון קנת ,
תמר דיין ,
אופירה אילון ,
נעמה שפירא ,
כרמית פדן ,
ארנון בנטור ,
שי לין ,
אלי איזנברג ,
יוסי בן דוב
מרכז ידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל, דו"ח מס' 2- המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע
מרדכי שכטר ,
חיים קותיאל ,
נורית קליאוט ,
מנפרד גרין ,
מרסלו שטרנברג ,
גדי יצחק קפלוטו ,
ארנון סופר ,
אופירה אילון ,
דבי קאופמן
מרכז ידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל, דו"ח מס' 2- המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע
מרדכי שכטר ,
חיים קותיאל ,
נורית קליאוט ,
מנפרד גרין ,
מרסלו שטרנברג ,
גדי יצחק קפלוטו ,
ארנון סופר ,
אופירה אילון ,
דבי קאופמן
מרכז ידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל, דו"ח מס' 2- המלצות מדיניות בתחומי מרכז הידע, שיווק בינלאומי של תוצרי מרכז הידע
מרדכי שכטר ,
חיים קותיאל ,
נורית קליאוט ,
מנפרד גרין ,
מרסלו שטרנברג ,
גדי יצחק קפלוטו ,
ארנון סופר ,
אופירה אילון ,
דבי קאופמן
