מהוראה פרונטלית ללימוד מרחוק לחינוך מקוון פעיל: שדרוג השימוש בחינוך מרחוק ושיפור איכותו

פרופ' ארנון בנטור, ד"ר אלי איזנברג, ד"ר אביגדור זוננשיין, אמיר וינר, גולן תמיר, תמר דיין

צטט כ:
בנטור ארנון, איזנברג אלי, זוננשיין אביגדור, וינר אמיר, תמיר גולן, דיין תמר. מהוראה פרונטלית ללימוד מרחוק לחינוך מקוון פעיל: שדרוג השימוש בחינוך מרחוק ושיפור איכותו חיפה, ישראל, מוסד שמואל נאמן, 2020. https://neaman.org.il/From-frontal-teaching-to-remote-learning-to-active-online-education

קבצים להורדה:

מהוראה פרונטלית ללימוד מרחוק לחינוך מקוון פעיל: שדרוג השימוש בחינוך מרחוק ושיפור איכותו(2131KB)

במהלך תקופת הקורונה, מערכת ההשכלה הגבוהה והחינוך בבתי ספר עברו טלטלה רצינית אשר כתוצאה ממנה הורחבה בצורה משמעותית ההוראה מרחוק. קידום הוראה מקוונת במערכות ההשכלה הגבוהה והחינוך הוא על סדר היום זה זמן רב, כאשר הוא מלווה במהלכים רבים בשטח, אך בקנה מידה מצומצם יחסית. המהלכים בתקופת הקורונה קידמו את הנושא והביאו אותו לידי קפיצת מדרגה, אשר מייחד אותה במיוחד שבירת מחסום פסיכולוגי ותרבותי. אבל, הוראה מרחוק איננה מטרה בפני עצמה אלא אמורה לשמש אמצעי אחד בתוך ארגז כלים שנועד לשיפור וקידום ההוראה. בכל המערכות נדרש מעבר מהוראה לחינוך, ממערכת ממוקדת מורה/מרצה למערכת הממוקדת בשיפור האינטראקציה בין הלומד וחומר הלימוד ובין הלומד וסגל ההוראה. ברוח זו נערכה בחינה של המהלכים בתקופת הקורונה, מתוך מגמה לבחון את הצעדים הבאים הנדרשים, דהיינו לא הוראה מרחוק כנושא העומד בפני עצמו .

לצורך פיתוח נייר העמדה קיימנו ראיונות, עקבנו אחר הפרסומים בארץ ובעולם וקיימנו מפגש של הפורום לחינוך מהנדסים במאה ה-21 בנושא לקחים ותובנות מתקופת הקורונה במערכת האקדמית בישראל, תחת הכותרת מהוראה פרונטלית ← ללימוד מרחוק ← לחינוך מקוון פעיל. במפגש השתתפו בעלי תפקידים ממרבית המוסדות האקדמיים בארץ וכן גם חברי סגל שמעורבים בלמידה השוטפת ובפיתוח של קורסים מקוונים.

בניתוח של המהלכים ניתן דגש לאתגרים ולהזדמנויות, כאשר האתגר הוא סיכון שמעבר ללימוד מרחוק בלבד יפגע באיכות החינוך אם לא יהיה בו בסיס א יתן להקניית כישורים בפעילויות המחייבות אינטראקציות בינאישיות, וההזדמנות היא האפשרות להעברת חלק מהקניית הידע ללימוד דיגיטלי ופינוי זמן לפעילויות אקטיביות של התלמידים/סטודנטים בהנחיה של המורים/מרצים .

הניתוח שהוצג מצביע על הצורך בגישה מערכתית שבה יהיו מעורבים כל בעלי העניין, מורים ומרצים, תלמידים וסטודנטים, הורים, הנהלות המוסדות וקובעי מדיניות ברמה הלאומית. לכל אלה מן הראוי להוסיף גם את התעשייה והסקטור העסקי אשר יכולים לתרום למהלכים הללו. הטיפול המערכתי מצריך התייחסות למספר רב של סוגיות ובתוכן פדגוגיה חדשה, אינטראקציות בינאישיות, התמדה ושמירה על ערנות, הקלטה של קורסים/שעורים ובניית מאגרים נגישים, שילוב מעבדות וירטואליות ופיזיות, הערכה ומדידה של הישגים, תשתיות סיוע, תמיכה, הכנה והדרכה, הכנה ופיתוח של קורסים/שעורים, פערים דיגיטליים, למידה מותאמת אישית, תשתיות טכנו-פדגוגיות ותשתיות תקשורת. כל אלה צריכים להיות מלווים במחקרים כמותיים למעקב והערכה, מתוך ראייה של מערכת שעליה להיות דינמית, המסוגלת להשתנות ולהשתפר תוך כדי ביצוע .

פרסומים נוספים שיכולים לעניין אותך

התאמות המשק והחברה לעידן הפוסט-קורונה: המלצות ותקצירים

גלעד פורטונה , אביגדור זוננשיין , איתן אדרס , גיורא שלגי , יובל ניב , רפי נוה , רון קנת , תמר דיין , אופירה אילון , נעמה שפירא , כרמית פדן , ארנון בנטור , שי לין , אלי איזנברג , יוסי בן דוב