בעוד שהמחקר הכיר בחשיבות שלב הערכת ההזדמנויות היזמיות (EOE) בהשפעה על פעילות היזמות הכוללת, רק נקודות המבט של קרנות הון סיכון (VCs) נחקרו. לא נעשה כל מחקר שניסה להבין את התפקיד הקריטי והמשלים של נקודות המבט של היזמים. במאמץ למלא את הפער הזה, המחקר הנוכחי מתמקד בנקודת המבט של היזם ומציע מסגרת חדשה המתמקדת בשתי פרספקטיבות המשפיעות על ה-EOE: המאפיינים הרב-גוניים של ההזדמנות והמאפיינים של היזם שמעריך את ההזדמנות. לגבי הראשונה, אנו מתייחסים לשלושה מאפיינים של הזדמנות עסקית: תעשייה, כולל גודל ותחרות; חדשנות מוצר, המכסה הן חדשנות שוק והן חדשנות טכנולוגית; והיזם בהקשר של ההזדמנות, הכולל את היכרותו עם ההזדמנות ומחויבותו אליה. לגבי מאפייני היזם, אנו בוחנים את ניסיונו בפעילויות יזמיות ואת נטיותיו האישיות ללקיחת סיכונים ויוזמה. לגבי תוצאת ה-EOE, אנו מניחים שיזמים, כמו קרנות הון סיכון, הם ממקסמי רווחים ששוקלים את הערך הכלכלי של החלטתם להיכנס ולנצל הזדמנות חדשה. הערך הכלכלי של ההזדמנות מתואר במונחים של ההסתברות לניצול והרווח הצפוי שלה. ההיפותזה הבסיסית שלנו, המקשרת בין מאפייני ה-EOE לתוצאות, מניחה שתוצאת ה-EOE תהיה גבוהה יותר כאשר האטרקטיביות של מאפייני ההזדמנות עולה. אנו גם משווים את החשיבות היחסית של מאפייני ההזדמנות המודגשים על ידי פרספקטיבת ה-Resource Based View (RBV), עם מאפייני ההזדמנות המודגשים על ידי פרספקטיבת ה-Market Based View (MBV). בנוסף, אנו מציעים שה-EOE יהיה גבוה יותר עבור יזמים שהם יותר, ולא פחות מנוסים, ומכוונים ללקיחת סיכונים ויוזמה.
מדגם של 204 (33%) חברי סגל בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, שהם יזמים פוטנציאליים או בפועל, הוצגו עם תרחישי הזדמנויות יזמיות שונים והתבקשו להעריך את ההזדמנויות ותוצאותיהן. באמצעות ניתוחי קונז’וינט התגלו הממצאים העיקריים הבאים. ראשית, הן מאפייני ההזדמנות והן המאפיינים האישיים של היזם השפיעו, אם כי באופן שונה, על ההחלטה לנצל הזדמנות ועל הרווח הצפוי שלה. שנית, נמצא כי לפרספקטיבת ה-RBV של ההזדמנות הייתה השפעה רבה יותר על ההחלטה לנצל הזדמנות מאשר לפרספקטיבת ה-MBV, והיו ממצאים מעורפלים לגבי הרווח הצפוי. שלישית, נטיותיו האישיות של היזם ללקיחת סיכונים ויוזמה משפיעות על ההחלטה לנצל, אך רק נטיית לקיחת הסיכונים משפיעה על הרווח הצפוי.
ממצאים אלו חשובים במיוחד לאוניברסיטאות המעוניינות להעמיק את העברת הטכנולוגיה והמסחור בין האקדמיה לתעשייה. תוצאות המחקר שלנו אמורות לאפשר למקבלי ההחלטות באוניברסיטה, לפרופסורים וליזמים פוטנציאליים, לנהל ולהעריך טוב יותר את תהליך היזמות ותוצאותיו הצפויות. כתוצאה מכך, ניתן לשפר את ההחלטה הקריטית האם וכיצד לעודד חברי סגל להוסיף פעילויות יזמיות לפעילויות החשובות הנוכחיות של מחקר, הוראה ומנהל.
