מחקר זה בוצע במסגרת מכרז ארבע שנתי עבור המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה.
מטרת העבודה היתה ביצוע של תחזיות צרכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי לתחומים נבחרים על מנת לסייע בהרחבת ההבנה והידע בנוגע לדרישות עתידיות לכוח אדם מדעי וטכנולוגי ובהכוונה וקביעת סדר עדיפויות בהשקעות להכשרות כוח אדם במדע וטכנולוגיה בתחומים נבחרים.
העבודה הנוכחית כללה שני חלקים:
החלק הראשון מציג מדדים לשוק העבודה המדעי והטכנולוגי בישראל. מטרתו של הפרק לתת תמונת מצב של המשק בהיבטי חינוך, השכלה גבוהה ותעסוקה ותרומתם לצרכי שוק העבודה המדעי והטכנולוגי בישראל.
בחלק השני בחנו מה הם צרכי כוח האדם בעשר טכנולוגיות עתידיות רלבנטיות למדינת ישראל.
עשר הטכנולוגיות שנבחרו לעבודה הן: אגרוטק וחקלאות מדייקת, פוטוניקה אינטגרטיבית, הדפסה תלת-ממדית של חומרים מתקדמים, רפואה מדייקת וגנומיקה, אגירת אנרגיה, ערים חכמות, בינה מלאכותית מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה, מקורות מזון אלטרנטיביים, תקשורת לוויינים ושילוב רב תחומי ביולוגיה, תוכנה והנדסה לעולם הרפואה (Bio- Convergence).
עבור כל אחת מהטכנולוגיות בוצעה סקירה של התחום בישראל ובעולם, נערכה בחינה של מהי ההכשרה הנדרשת לכוח אדם מדעי וטכנולוגי בתחום והאם היא מספקת את ההכשרה שתידרש לתחום בשנים הקרובות, האם יש כיום מענה לצרכי כוח האדם הנדרש בתחום בישראל, האם צפוי שינוי בביקוש לכוח אדם בתחום והאם נדרשת היערכות/ התאמת ההכשרות לקראת שינוי זה.
לבסוף בוצעה אינטגרציה של צרכי כוח האדם שעולים מכלל הסקירות של עשרת התחומים.
מניתוח עשר הטכנולוגיות עולה כי ההכשרות הנדרשות ביותר ממחצית מהתחומים הן: הנדסת/מדעי המחשב ומערכות מידע, הנדסת חשמל והנדסת מכונות.
מקצועות נוספים שהינם רוחביים ונדרשים למספר תחומים הם: הנדסת מערכת, מדעי הנתונים (כולל ביו-אינפורמטיקה), הנדסת חומרים וכן הכשרות הנוגעות לשילוב של ביולוגיה רפואה וטכנולוגיה – הנדסה ביו-רפואית וביוטכנולוגיה.
בכל עשרת התחומים שנבחנו במסגרת העבודה נמצא שההכשרה הקיימת כיום לכל תחום הינה חסרה ביחס לצורכי כוח האדם הטכנולוגי הנדרש לתחום. ממצאי המחקר מראים כי רוב התחומים שבחנו הינם תחומים מולטי-דיסציפלינריים ועל מנת לעסוק, לחקור ולפתח בהם יש צורך בכוח אדם בעל ידע והכשרה מדיסציפלינות מגוונות.
התובנות וההמלצות המרכזיות של המומחים שראיינו היו בנוגע לצורך להוסיף תוכניות אקדמיות, לחזק את הלימודים במערכת החינוך בתחומים מסוימים, לחזק שיתופי פעולה אקדמיה-תעשייה בהכשרת כוח אדם ולפתח את כוח האדם הקיים במסגרת לימודי המשך (Life Long Learning).
