חינוך כימי לאן?

פרופ' יהודית דורי, ד"ר גבריאלה שוורץ, אור שב-ארצה

צטט כ:
דורי יהודית, שוורץ גבריאלה, שב-ארצה אור. חינוך כימי לאן? חיפה, ישראל, מוסד שמואל נאמן, 2020. https://neaman.org.il/Chemistry-education-Where-are-we-headed

קבצים להורדה:

חינוך כימי לאן?(4629KB)

לפני למעלה מעשור קבוצות עבודה במוסד נאמן בחנו את עתיד תעשיות הכימיה בישראל. אחת מארבע קבוצות העבודה התמקדה בשאלה 'חינוך כימי לאן?'. בהובלתה של פרופ' דורי נחקרו כימאים, מהנדסי כימיה, אנשי אקדמיה ומורים בדגש על מצב הכימיה בישראל ולאן מועדות פני החינוך הכימי. כיום, חלו שינויים במערכת החינוך בתיכונים ובהשכלה הגבוהה ומספר התלמידים בתיכון והסטודנטים באוניברסיטאות הבוחרים ללמוד כימיה הולך ומצטמצם. כמו כן, מספר מורי הכימיה בישראל הלך והצטמצם עקב פרישת מורים רבים וסגירת מגמות מדעיות בבית הספר התיכוניים.

פרויקט מחקרי זה נועד לתת מענה לשאלות המחקר הבאות:

א. מהם הגורמים המשפיעים על תהליכי בחירה והתמדה במקצוע של מדענים, כימאים ומהנדסי כימיה, מורים לכימיה וסטודנטים לעסוק במקצוע הכימיה באקדמיה או בתעשייה הכימית, ללמד וללמוד כימיה?
ב. האם חלו שינויים, ואם כן מהם, בשני העשורים האחרונים בהיבט הבחירה בלימודי הכימיה בתיכונים ובאוניברסיטאות?
ג. מהן הפעולות המומלצות לעידוד בחירה והתמדה במקצוע הכימיה, הנדסה כימית ותחומים קרובים?

המחקר כלל כ-200 משתתפים ומשתתפות, מתוכם כ-25 חברי וחברות סגל העוסקים במחקר בתחום הכימיה באקדמיה הישראלית, כ-70 כימאים, כימאיות, ביוכימאים ומהנדסי כימיה, כ-60 מורים ומורות לכימיה בקריירה ראשונה ושנייה וכ-60 סטודנטים הלומדים כימיה בשנתם השלישית. חלק מהמורים המשתתפים למדו בתכנית לימודים דו-שנתית – "מבטים", הפועלת

להגדלת מספר המורים לכימיה בתקווה להשפיע הן על הבחירה בתיכון והן על הגדלת מספר הסטודנטים הבוחרים ללמוד כימיה באוניברסיטאות, ואילו במסלול להוראת הכימיה בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. המחקר הינו מחקר משולב ומתבסס על ראיונות עומק ושאלונים.

ממצאים המחקר העלו כי תהליכי הבחירה במקצוע הכימיה מתייחסים לגורמים שונים מעודדי בחירה במקצוע: אישי, סביבתי והתנהגותי. בהיבט האישי – נמצאו לדוגמה תכונות אישיות כגון שאיפה למצוינות או ענין בתחום; בהיבט הסביבתי – דמויות בעלות השפעה כגון מורה לכימיה בתיכון או מנחה לדוקטורט, חשיפה למדע במהלך לימודי מגמה בתיכון או מסרים סוציו-תרבותיים כגון יוקרת המקצוע או הכוונה במשפחה; בהיבט ההתנהגותי – אתגרים וחסמים אשר התרחשו בפועל בתהליך בנית הקריירה או הדילמה בקרב נשים במיוחד כיצד לשלב קריירה ומשפחה. כל אילו הם הגורמים המשפיעים על בחירה ללמוד כימיה בתיכון ובאוניברסיטה וכן התמדה בתעסוקה כבוגרים באותו תחום מקצועי אשר למדו כסטודנטים.

בהתייחס לפעולות מעודדות בחירה והתמדה במקצוע הכימיה, עולה כי להשתתפות בתכנית "מבטים" פוטנציאל לעידוד הבחירה וההתמדה בקרב מורים משתתפי התכנית. המורים לכימיה הללו מביעים תחושות של יעוד ורצון לתרום ולשרת כסוכני שינוי במקצוע ההוראה. כמו כן, נמצא שלתכנית גמישות בשילוב בין הניסיון המקצועי הקודם של המשתתפים, הציפיות שלהם ממקצוע ההוראה, וצרכי הלמידה שלהם.

למחקר זה השלכות יישומיות שנועדו להגדיל את מספר התלמידים והסטודנטים הבוחרים ללמוד כימיה בתיכון ובאוניברסיטאות ולעסוק בכימיה כמקצוע עתידי. כמו כן, ההמלצות עשויות לסייע בהגדלת מספר המורים לכימיה והחזרת עטרה ליושנה במגמות בתיכון, בתקווה שבכך נשפיע על הגדלת הבחירה במקצוע מדעי בתיכון ובאוניברסיטה בדגש על כימיה.

פרסומים נוספים שיכולים לעניין אותך

התאמות המשק והחברה לעידן הפוסט-קורונה: המלצות ותקצירים

גלעד פורטונה , אביגדור זוננשיין , איתן אדרס , גיורא שלגי , יובל ניב , רפי נוה , רון קנת , תמר דיין , אופירה אילון , נעמה שפירא , כרמית פדן , ארנון בנטור , שי לין , אלי איזנברג , יוסי בן דוב