בטחון מזון: מדיניות לאומית לישראל 2050
מזון ומים הם משאבים לאומיים חיוניים, אשר ממלאים תפקידים מכריעים הן בהישרדות מיידית והן בביטחון תזונתי במובנו הרחב. המונח מתייחס למצב שבו לאנשים, למשקי בית ולקהילות יש את האמצעים הפיזיים, החברתיים והכלכליים לגשת למזון מספיק, בטוח ומזין, אשר עונה על דרישות התזונה והעדפות המזון שלהם, ומאפשר אורח חיים פעיל ובריא. מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים משמעותיים בבואה לספק בטחון מזון לכלל אזרחיה. בטחון זה עלול להיות בסכנה בטווחי זמן שונים: בטווח הקצר ארועים בטחוניים, בטווח הבינוני ארועים גיאופוליטיים אזוריים או גלובליים וכן ארועי קיצון אקלימיים שאנחנו חווים אותם כבר כעת, בטווח הארוך אנו עומדים בפני המשך שינוי האקלים אשר יאתגר את כלל המדינות בעולם ועשוי/עלול להכתיב סדרי עדיפות שונים למקורות מזון משמעותיים וכן שינוי ביחסי הכוחות הגלובליים אשר עלולים לסכן את בטחון המזון הלאומי מטרת המחקר היא לגבש הצעה מבוססת נתונים למדיניות בטחון מזון לאומית שתוכל להיות בסיס להחלטות ממשלה, חקיקה, ומדיניות ארוכת טווח בראיית מדינת ישראל 2050
הערכה מעצבת של פיילוט לקידום הטעמת מיומנויות וכישורים במערכת ההשכלה הגבוהה
מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה ותעסוקה מוביל פיילוט שמטרתו פיתוח ידע ותמיכה בקידום תשתית מוסדית להטמעת כישורים ומיומנויות תעסוקתיות בקורסי הלימוד הדיסציפלינריים. הפיילוט ייערך בשיתוף עם שני מוסדות להשכלה גבוהה ובמהלכו יעודכנו ארבעה קורסים ממוסדות אלו כך שישולבו בהם פדגוגיות תומכות מיומנויות וכישורים.
תחזיות טכנולוגיות לצורכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי
מחקר זה מבוצע החל משנת 2017 במסגרת מכרז ארבע שנתי עבור המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה. מטרת המחקר לבצע תחזיות צרכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי לתחומים/מקצועות נבחרים לטווח קצר (10 שנים), בהתבסס על תחזיות טכנולוגיות עולמיות שהותאמו לישראל. הרציונל הוא כי עבודה זו תסייע בהרחבת ההבנה והידע בנוגע לדרישות עתידיות לכוח אדם מדעי וטכנולוגי תוך התמקדות בנושאים מסוימים ובהכוונה וקביעת סדר עדיפויות בהשקעות להכשרות כוח אדם במדע וטכנולוגיה בתחומים נדרשים.
צרכי חברות בתחום ההתקנים המשלבים הנדסה וביולוגיה
מטרת המחקר היא למפות את הצורך, בהווה ובעתיד, של חברות העוסקות בנושאים המשלבים ביולוגיה ורפואה עם הנדסה ומדעי המחשב, בשירותי תשתית לאומית לפבריקציה בטכניון, כדוגמת שירותים לייצור התקנים בתחום המיקרואלקטרוניקה או ננוטכנולוגיה ליישומים ביולוגיים ורפואיים
מיפוי דרישות הון אנושי לתעשייה המתקדמת בירושלים
מוסד שמואל נאמן ביחד עם הרשות לפיתוח ירושלים, עיריית ירושלים, הפורום הכלכלי חברתי ומנהלת המעסיקים חברו יחד להתנעת פרויקט לעידוד חיילים משוחררים ללימודים אקדמיים ותעסוקה בירושלים. מטרתו העיקרית של הפרויקט היא לזהות מגמות של שוק העבודה בירושלים בהיבטים של הון אנושי, ובהתאם לכך לסייע לחיילים משוחררים (עד 5 שנים מהשחרור) להשתלב במסלולי לימוד רלוונטיים לצרכי השוק ובפריון גבוה.
מנהיגות וניהול במוסדות להשכלה גבוהה
מגזר ההשכלה הגבוהה מתמודד עם אתגרים רבים מאי פעם, ולכן זקוק למנהיגים ומנהיגות שיכולים להוביל את חברי הסגל (העמיתים) ולהבטיח את יישום מטרות האקדמיה.
מחקר הערכה ליוזמה למען רפואה מותאמת אישית
היוזמה למען רפואה מותאמת אישית (רמ"א) מתקיימת בשותפות של יד הנדיב, קרן קלרמן והקרן הלאומית למדע, בתמיכת הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) וישראל דיגיטלית. מטרת היוזמה היא לקדם מחקר בסיסי ולפתח שיטות דיאגנוסטיות וטיפוליות חדשות על ידי חוקרים ישראלים באוניברסיטאות, בבתי חולים ובמוסדות רפואיים אחרים בארץ.
בוגרי מסלול רופא-חוקר באוניברסיטאות בישראל
רופאים-חוקרים הינם נדבך חשוב בתחום המחקר ביו-רפואי בכלל ובביצוע מחקר "תרגומי", שמטרתו קידום מחקר בסיסי אל עבר פתרונות רפואיים, בפרט. מדינות מתקדמות בעולם משקיעות משאבים רבים בפיתוח הון אנושי זה תוך הבנת תרומתו המשמעותית לפיתוח מערכת הבריאות, כמו גם קידום התעשייה והאקדמיה.
מחקר: בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה
מטרת המחקר לגבש תמונת מצב עדכנית ומלאה אודות הפעילות הנעשית כיום, באקדמיה ובתעשייה בתחומי בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה, וכן לבחון את האפשרויות לקדם תחומים אלו, בדומה לפעילויות במדינות מתקדמות רבות בעולם.
"צלחת המזון הישראלית ב 2050" דוח ביניים במסגרת פרויקט ביטחון מזון ישראל 2050
ספטמבר, 2024
דו"ח ביניים זה הוא חלק מתהליך עיצוב המדיניות הלאומית של ישראל לביטחון מזון ב-2050. הדו"ח מתמקד בתזונה המומלצת לשנת 2050 בישראל והשלכותיה, תוך הגדרת הרכב, המבנה והתכולה של הצלחת הים-תיכונית המתאימה לתרבות, לטעמים ולאורח החיים הישראלי ולתנאי האקלים והחקלאות בישראל, תוך שמירה על תזונה מקיימת ובריאה.
