פרופ' מי-טל [נולד כריצ'רד אלן מאלט*] הוא פרופ' (אמריטוס) בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון ועמית מחקר בכיר במוסד נאמן. ב-1998-2009 שימש כמנהל אקדמי של TIM מכון הטכניון לניהול, בו עבד עם כ-200 חברות וכ-1,000 מנהלים בתחום ההיי-טק הישראלי. במשך 20 שנים היה פרופסור אורח בקיץ, בביה"ס לניהול של MIT. השתתף, כתב או ערך 12 ספרים אשר תורגמו ל-7 שפות, ביניהם:
Mapping National Innovation Ecosystems (Elgar, forthcoming 2013), with A. Frenkel
The Imagination Elevator (forthcoming, 2014), with A. Ruttenberg
Technion Nation: Technion’s Contribution to Israel and to the World (2012), with A. Frenkel
כמו כן הוא כותב טור קבוע בכתב-העת Jerusalem Report.
מחקריו הנוכחיים של פרופ' מי-טל מתרכזים בנושאים: SNI Wheel of Life (כימות ויזואלי של איכות החיים בישראל), שיטה לטיפוח חשיבה יצירתית, ועריכת ספר על העברת טכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה.
השפעת האוניברסיטאות על הסטודנטים להיות יזמים
מחקר זה מציג תאוריה של התהליך שעובר סטודנט בדרכו להפוך ליזם. התאוריה מתבססת על תיאורית "stage-gate" לחדשנות. על פי התאוריה, התהליך שעובר סטודנט למדע וטכנולוגיה עד שהוא נהיה יזם היי-טק דומה לסדרת "שערים", נקודות החלטה או "דלתות".
פרוייקט מחקר: גלגלי החיים בישראל
פרויקט מחקר "גלגלי החיים" הושק בשנת 2013, במטרה להשוות בין ביצועיה של ישראל לביצועיהן של מדינות אחרות בחמישה ממדים עיקריים בהם עוסקת החברה בישראל: כלכלה, חדשנות, מדע וטכנולוגיה, חברה-משילות-חינוך, סביבה ואנרגיה. מקור הנתונים בו נעשה שימוש לניתוח השוואתי הינוWorld Competitiveness Yearbook של ביה"ס לניהול IMD, שהינו בית ספר מוביל לעסקים בלוזאן, שווייץ, אשר מציג נתונים רבים על מגוון רחב של משתנים הנוגעים לתחרותיות הגלובלית בקרב 60 מדינות.
מרכז צבי גריליכס למחקר נתונים
מרכז הנתונים על שם צבי גריליקס ז"ל הוקם בשנת 2000 במטרה לעודד את המחקר האמפירי הכלכלי בישראל בנושאים הקשורים לכלכלת מחקר ופיתוח ,סקטור ההיי-טק ,חדשנות ,הון אנושי ופריון
חדשנות בתעשייה המסורתית
מיזם משותף בין המרכז לחדשנות וידע, הפקולטה לתעשיה וניהול, טכניון, ומוסד שמואל נאמן. מטרת הפרויקט: לסייע לחברות בתעשיה המסורתית לשדרג את יכולתן בתחומי החדשנות והייצוא, בעזרת סדנאות ובליווי פרויקטים המתבצעים בסיוע מנטורים מנוסים.
העברת טכנולוגיה ומסחורה
כיצד להעביר ידע טכנולוגי מהאקדמיה להצלחה מסחרית היא שאלה מטרידה שמעסיקה חוקרים ויזמים רבים באקדמיה. מוסד שמואל נאמן מתמודד עם הסוגיה במסגרת מעורבותו בטכניון.
_20190307162102.596.jpg?w=250&quality=50)
מודל הגיוס לצה"ל: בחינת חלופות וחידושים
מטרתנו הינה לארגן 'שולחן עגול' בו ישתתפו מומחים בעלי ידע, מידע ועמדה לגבי כלל ההיבטים של מודל הגיוס -- חברתי, פוליטי, צבאי, אסטרטגי, כלכלי ופסיכולוגי. ב'שולחן' יועלו מגוון רחב של דעות ועמדות לגבי מודל הגיוס של צה"ל, יוצגו חידושים בנושא זה וייבָּחנו חלופות אפשריות. שולחן עגול זה יספק מידע שימושי עבור כנס בן יום, בו ישתתפו מקבלי החלטות וקובעי דעה. מוסד נאמן יפרסם דו"ח בסוף תהליך זה.
יזמות בטכניון
דו"ח זה הוכן ביוזמת וע"פ בקשת הנהלת הטכניון והוא נועד לשמש כחומר רקע לצורך גיבוש מדיניות טכניונית בתחום היזמות. הדוח מנתח את היעדים של אוניברסיטת מחקר טכנולוגית במאה ה-21 ומצביע על היזמות כאחר המרכיבים החשובים בהגשמת הייעוד השלישי של אוניברסיטה, מעבר למחקר והוראה.
חדשנות 2011 - מדיניות תעשייתית פעילה למינוף מדע טכנולוגיה ותרבות החדשנות
מטרת העבודה להציע חלופות למדיניות לאומית תעשייתית יוזמת ופרו-אקטיבית הממנפת את יתרונות המדע וטכנולוגיה של ישראל בשילוב עם תרבות החדשנות. זה ניסיון לקדם את יישום המסקנות של תוכנית "ישראל 2028 – חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי". העבודה מתמקדת בשלוש מתוך עשרת הנושאים שסומנו כראשיים להשגת יעדי החזון של ישראל 2028: האתגר הגלובלי, מינוף המדע הטכנולוגיה והמו"פ ושדרוג התעשיות המסורתיות, כולל שדרוג ההישגים העסקיים והקטנת הפער החברתי, הנובע מקיום משק דואלי.
תמריצי מדיניות ליצירת ידע: PICK-ME – EU 7th Framework
הפרויקט אשר בוצע במסגרת התוכנית השביעית של האיחוד האירופי (FP7), הורכב מקונסורציום בו חברות שבע מדינות (איטליה, גרמניה, צרפת, ספרד, פולין, בריטניה וישראל). מטרת הפרויקט לבחון אמפירית את התפקיד שממלא צד הביקוש ביצירה של ידע טכנולוגי, בהכרה בחדשנות טכנולוגית וארגונית ובעידוד הגידול בפריון. הפרויקט הסתיים פורמאלית ותרומתנו באה לידי ביטוי בחמש תפוקות.
האצת שילובה של אוכלוסייה הערבית בכלכלה ובעסקים בישראל
בישראל ובעולם גוברת ההכרה בחשיבות הלאומית ובדחיפות האצת שיתופם של האזרחים הערבים בכלכלת המדינה. מגוון ארגונים ממלכתיים, עסקיים וולונטריים עוסקים בנושא. לשם כך, בכוונתנו לקיים סדרה של דיונים עם הארגונים המרכזיים העוסקים בהיבט הכלכלי\עסקי של הנושא, שכן תחום זה הינו - כידוע - בעל חשיבות עליונה, חילוקי הדעות לגביו מצומצמים יחסית, והוא מאפשר הצבת יעדים בני מימוש, אשר תרומתם ניתנת להערכה ולמדידה.
מדיניות פיתוח תשתיות תחבורה בישראל
המחקר התמקד בהכנת מסמך מדיניות המהווה יעוץ בנושא תוכנית אב לתחבורה בהתאם להסכם בין המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ומוסד שמואל נאמן. מטרת העבודה היא סיוע בגיבוש מדיניות שתיקבע על ידי הממשלה בנושא פיתוח התחבורה היבשתית במדינת ישראל בתחום פיתוח כבישים ומסילות ברזל וההשלכות על גורמים כלכליים, חברתיים וסביבתיים.
המנהרות: כך קבר חמאס את עתיד הרצועה
25 נובמבר, 2023
רשת המנהרות מתחת לעזה לא נועדה להקל על החיים אלא להביא למוות. והיא נתפסת סוף סוף על ידי ישראל כאיום אסטרטגי קיומי שיש להשמידו.
איך אוליגרכים רוסים השיגו את עושרם
14 אפריל, 2022
קלפטופיה (הכסף והאלימות מאחורי הדיקטטורות החזקות ביותר בעולם) היא האויב הקרבי של הדמוקרטיה והרווחה וסם החיים של העריצים.
להסתכל על הצד החיובי: מה למדנו מה COVID-19?
13 ינואר, 2022
פרופ' שלמה מי-טל מהרהר על השיר של מונטי פייטון תוך כדי מחשבה על השנתיים המתפתלות שעברנו מאז שהמקרה הראשון התגלה בישראל ומסיים עם מסר אופטימי—אופטימיות תורמת לחוסן אישי וחברתי, מוכח.
הקומנדו היהודי הסודי של מלחמת העולם השנייה: X Troop
14 ספטמבר, 2021
פרופ' שלמה מי-טל מספר לנו על סיפור מדהים ממלחמת העולם השנייה, שעדיין לא סופר מאת פרופסור לאה גארט, ממכללת האנטר - ספר על 87 אנשי קומנדו יהודים, קבוצת אחים מיוחדת, אשר ביחד מילאו תפקיד מכריע במלחמה נגד הנאצים השנואים.
הסיפור מאחורי כיפת ברזל
15 יולי, 2021
פרופ' שלמה מי-טל מביא את הסיפור מאחורי הפרויקט של כיפת ברזל והאיש שניהל אותו.
איך ישראל ניצחה את הקורונה
02 יולי, 2021
פרופ' שלמה מי-טל מביא לנו את הסיפור מאחורי ההצלחה של ישראל במלחמה מול נגיף הקורונה ואיך הצליחה לקום מכאוס מוחלט אל הצלחה מסחררת.
המלחמה בעזה: המחיר הכלכלי?
24 מאי, 2021
כסף הוא מוצר נזיל (ניתן לשנות את השימוש שלו בקלות). כך, כסף קטארי מאפשר לחמאס להשתמש בכספים נזילים על רקטות, במקום על מזון וחשמל עבור אזרחיה.
2034: מלחמת העולם הבאה תהיה ארה"ב מול סין
21 אפריל, 2021
למרות שאנחנו, הישראלים אוהבים לחשוב שהמדינה שלנו היא פיל גדול, ישראל למעשה דומה יותר לעכבר קטן - במיוחד כאשר בת בריתה אמריקה מתמודדת מול המתחרה העולה שלה, סין, שאיתה יש לישראל לא מעט קשרים כלכליים.
יום כיפור – הטרגדיה והניצחון של תל סאקי
10 מרץ, 2021
פרופ' שלמה מי-טל מביא את הסיפור המדהים של 28 חיילים שנלכדו בתוך בונקר בתל סאקי במלחמת יום כיפור, מוקפים מכל עבר על ידי כוחות סורים. זה סיפור ניצחון וטרגדיה, על איך הם שרדו.
איך לזכות בפרס נובל
24 פברואר, 2021
מאמר שלישי בסדרת המאמרים של פרופ' שלמה מי-טל על חוקרי הטכניון שזכו בפרס נובל. הפעם פרופ' מי-טל מראיין את חתן פרס נובל לשנת 2004 - פרופ' אהרון צ'חנובר, ומשתף בתובנות שעלו במהלך שיחה על המסלול שהוביל לקבלת הפרס.
פופוליזם כלכלי
03 פברואר, 2021
הייתם מכניסים את הרכב שלכם לאחר תאונה למוסך שהעובדים בו לא למדו מכונאות רכב ושאינם מבינים במכוניות?
עוד לקח משנת הקורונה
10 ינואר, 2021
זה חודשים ארוכים שראשי המועצות וראשי הערים מנסים נואשות להסביר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולממשלת חוסר-האחדות שהם מבינים את מצב עירם בשטח טוב יותר מהפוליטיקאים היושבים סגורים ואטומים בירושלים, ובעצם רוצים לנהל את המגפה בעצמם
איך יהודים משנים את העולם
22 דצמבר, 2020
במאמר זה, שפורסם ב "Jerusalem Post", מספר לנו פרופ' שלמה מיטל על מאה של גאונות יהודית ששינתה את העולם. המאמר כולל ראיון עם נורמן לברכט, עיתונאי וסופר בריטי שכתב את הספר: "גאונות וחרדה: איך יהודים שינו את העולם, 1847-1947"
העסק של השינה
13 מאי, 2019
ראיון עם פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון היוצא, על מחקרי השינה שלו והסטרטאפים שנוצרו בעקבותיהם.
פוליטיקה ללא מדיניות
08 אפריל, 2019
מה קורה בדמוקרטיות, כאשר אנו הבוחרים, מטילים את פתקי ההצבעה שלנו ללא כל שמץ על מה אלו שאנו מצביעים להם מתכננים לעשות? מה אם לאלו שאנו מצביעים , בעצמם אין מושג מה הם מתכוונים לעשות? ומדוע ישראל ודמוקרטיות מערביות בבעיה הזו?
כדי להצליח בסטארט־אפ צריכים לחשוב כמו אמנים
12 אוקטובר, 2018
האם ישראל היא כאמת אומת הסטארט-אפ? אם בוחרים במדד הנבון, התשובה היא לא. ישראל אכן מובילה בעולם במספר הסטארט-אפים לנפש, לפי מדד בלומברג — אבל האם זה המדד הנכון? האם לא נכון יותר לבדוק את מספר הסטארט-אפים המוצלחים לנפש? אם נמדוד לפי מדד זה, כנראה שנגלה ממצאים מאכזבים, כי ישראל אינה מובילה כלל. שיעור הכישלונות בארה״ב למשל, הוא 90% ; נשמע הרבה, אבל זה פחות בהרבה מישראל.
להתפלל, לעבוד וללמוד תורה
06 אוגוסט, 2018
במאמר זה , פרופ' שלמה מי-טל דן בהשתלבות החברה החרדית בכוח העבודה בישראל, בנסיבות ההיסטוריות שהובילו למצב הנוכחי, ובתמריצים השונים שדוחפים יותר ויותר גברים חרדים להצטרף לכוח העבודה , בשילוב עם לימודי תורה
מה צפוי בשנת 2018?
22 ינואר, 2018
במאמר זה, סוקר פרופ' שלמה מי-טל את הסטטיסטיקות והמגמות החשובות בכלכלה הישראלית בשנת 2017, ואת התחזיות עבור השינויים שצפויים לעבור על הכלכלה בשנת 2018.
בואו נגיד שלום
17 אפריל, 2017
רכישת Mobileye של אינטל, בהיקף של 15 מיליארד דולר, יכולה לסלול את הדרך לחברות היי-טק ישראליות שיוצרות מקומות עבודה ומומחיות במקום "לייצא" מוחות
האם אירן תנצח במלחמת הטכנולוגיה?
06 ינואר, 2017
במאמרו, פרופ' שלמה מי-טל מנתח את ההשקעה של ממשלת איראן (ואפילו הממסד הדתי באיראן) בחינוך טכנולוגי ומדעי, ואת תוצאותיה, אל מול ההשקעה במדינת ישראל באותם תחומים.
הטובים שבזמנים, הרעים שבזמנים
14 דצמבר, 2016
שריפות ענק ביערות, שהשאירו מאות בלי בית וגרמו לנזק של מעל מיליארד שקלים , הדגישו את יכולתה של ישראל להתאחד ברגעי משבר, אך גם ליבו מתחים בין-עדתיים, והעלו שאלות בנוגע להכנות לאסון
לעקוב אחרי הכסף
12 דצמבר, 2016
איך התחזית הכלכלית של דונלד טראמפ תשפיע בארץ ובעולם?
מיזוג שוויצרי-ישראלי?
16 נובמבר, 2016
מיזוג בין ישראל לשוויץ? לא ממש, אבל לישראל בהחלט יש הרבה מה ללמוד משוויץ, אשר כמעט הכפילה את התוצר לנפש.
סיפור של חוב וחושך
31 אוקטובר, 2016
אליעזר פישמן ניצב בפני פשיטת הרגל הגדולה ביותר של איש עסקים ישראלי. כיצד הבנקים נתנו לעניינים להידרדר כל כך?
איך לשנות את העולם
21 מאי, 2016
מה יקרה אם המצאה ישראלית תחליף מנועי בעירה פנימיים קונבנציונליים?
הימור הקזינו באילת
16 מרץ, 2016
אם בתי קזינו יפתחו באילת, האם הם באמת יגבירו את התעסוקה בעיר ושגשוגה?
מלאכים מעל תל אביב
06 ינואר, 2016
העיר הלבנה הפכה לאחת מהמערכות האקולוגיות התוססת ביותר בעולם כאשר השקעות Angel משחקות תפקיד חשוב.
שינוי חברתי – על מגש של כסף
09 דצמבר, 2015
אם אנשים בעלי רצון טוב יעבדו יחד במחאות קשות מכל מיני סוגים השינוי החברתי יוכל לקרות ואף יקרה.
העולם ב- IdO
25 נובמבר, 2015
חברות הסטרטאפ הישראליות משחקות תפקיד מרכזי בחזרתה לעתיד של התעשייה המשגשגת של חפצים באינטרנט.
האם הדולר חולף?
11 נובמבר, 2015
ההשלכות על ישראל של דולר בירידה רציניות; האם הממשלה מוכנה עם תוכנית מגירה?
עדיין בכיתה א'
02 נובמבר, 2015
2 מליון ילדים ישראליים התחילו את שנת הלימודים החדשה ב1 לספטמבר, מתוכם 57,477 התחילו את כיתה א'. הם הגיעו ל4805 בתי הספר השונים עם ילקוטים, עפרונות, סנדוויצ'ים וצפייה. אבל הילדים שלנו, לעיתים קרובות מדי, לומדים במהירות שבתי הספר שלנו קפואים לנצח בכיתה א'.
האינטרנט של כל דבר
28 אוקטובר, 2015
סטארט-אפים ישראלים משחקים תפקיד חשוב בתעשייה המתפתחת חדשה המכונית האינטרנט של הדברים
מאושר כישראלי
21 ספטמבר, 2015
ישראלי שמסתכל במראה רואה מדינה מלאה באנשים מהשמחים, בריאים ואופטימיים בעולם. בקיצור, מדינה שעושה די טוב.
חציית עמק המוות
13 יולי, 2015
זה מאד קשה לעשות עסקים בישראל, במיוחד לסטרט-אפ המחפש לגדול באופן עצמאי
לווינים שרוקדים טנגו
27 מאי, 2015
מספר גדל והולך של חברות סטרט-אפ ישראליות מתרגשות מהפוטנציאל של תעשיית החלל האזרחית הגדלה שכעת ערכה מוערך בכמעט 300 מליארד דולר.
קשרי מצווה
17 מאי, 2015
קשרים חברתיים יכולים לקשר בין ביצועים למימון ובסופו של דבר, לבנות מחדש את אמון הציבור, שנשחק משנים של פסולת ושחיתות.
דרושים: גולית-ים במקום דוד-ים
09 מאי, 2015
ישראל צריכה יותר מיציאות סטארט אפ, ישראל צריכה חברות שיכולות לעמוד בסקלה אחת עם ענקים עולמיים. בונה הרשת Wix לוקחת על עצמה את האתגר.
מכורים לכסף זול
20 אפריל, 2015
עם ירידת מחירי אג"ח והמניות, היפוך סיסמיים של שווקים פיננסיים נמצא על המפה.
על כנפי פחמן
06 אפריל, 2015
התעשייה אווירית לישראל עוסקת בייצור היי-טק לפרויקט מטוס קרב F-35.
פצצת הזמן של הפנסיה
04 מרץ, 2015
בפחות מעשור, תשלומים מקרן קצבת זקנה יעלו על ההכנסות, ועד 2042 או קודם לכן, כל הקרן תגמר. למרות 20 שנות חקיקה ורפורמות, משבר הפנסיה הולך ומחריף.
שלום, וייטנאם!
21 ינואר, 2015
הוויטנאים רוצים ללמוד את ה"מתכון הסודי" של ישראל על יזמות עתירת טכנולוגיה.
זעזועים, שייחים ופצלי השמן
07 ינואר, 2015
מחיר הנפט הגיע לשיא ביולי 2008 וכעת הינו נמוך מ-50$. הסיבה: ערב הסעודי מסרב לצמצם את התפוקה וייצור הנפט בארה"ב (מפצלי שמן) שוברת שיאים.
פיל לבן תל-אביבי
17 דצמבר, 2014
התחנה המרכזית "החדשה" נמוקה בחצי הזנחה, פעילות מזמזמת, מוזרה ובלתי נראית של העולם תחתון.
ישראל על פי המספרים
12 נובמבר, 2014
על פי הנתונים, ישראל במצב טוב, עליזה למדי, בריאה ומקום נהדר לגור בו ולגדל ילדים.
המדע הקודר פוגש את הפסיכולוגים
15 אוקטובר, 2014
מה קורה כאשר כלכלה, הידועה במשך למעלה ממאה שנים כמדע הקודר, פוגשת את הפסיכולוגיה? הכלכלה נהיית הרבה פחות קודרת והרבה יותר יעילה ומעניינת.
בראש הר אינטל
06 אוקטובר, 2014
דויד פרלמוטר, שעלה לדרגת מנהל חברה הבכירה ביותר בישראל, חולק את התובנות שלו על יישום חדשנות רדיקלית בחברות גדולות מאוד.
הקרב על התקציב
01 אוקטובר, 2014
מי ישלם על המלחמה בעזה? קונפליקט תלת-כיווני בין שיקולים ביטחוניים, חברתיים וכספיים. פשרה בין נתניהו לבין לפיד משאירה את המסים כפי שהם בתקציב 2015 ומגדירה את התוספת לתקציב הביטחון כ-"חד-פעמית".
רכישות אסיה
30 יוני, 2014
מהם היתרונות והחסרונות במכירת חברות ישראליות למשקיעים מאסיה?
כשהבועה מתפוצצת
28 מאי, 2014
מחירי נדל"ן הגואים הם כמו לרכב על נמר – אם המחירים ממשיכים לעלות, זה רע; אם הם נופלים, זה רע, רע מאוד.
וירוס יזמות
19 מאי, 2014
גישת זיסאפל מעודדת אנשים יצירתיים לעזוב חברות גדולות וצומחות ולהתחיל חברות קטנות.
דילמת סין של ישראל
14 מאי, 2014
כיצד יכולה ישראל לבנות סחר והשקעה עם סין מבלי לפגוע בקשרים עם ארה"ב ואירופה?
הכול במשפחה
21 אפריל, 2014
בניגוד לדעה הרווחת, חברות משפחתיות רבות, כמו סנו, חברת מוצרי הצריכה, דווקא מנוהלות היטב.
לשקול מחדש את הטיוטה
09 אפריל, 2014
איך אפשר להפוך את הגיוס למודרני ולשפרו על מנת להשיג את מטרות המדינה ולשמור על בטחונה?
לנתח את BDS
07 אפריל, 2014
האם תנועת החרם, מניעת ההשקעות והסנקציות, BDS, באמת מהווה איום על ישראל? זוהי טעות לחבר את שלושתם יחד - הם שונים לגמרי. החשש העיקרי הוא מסנקציות.
מי ירפא את בתי החולים?
05 מרץ, 2014
המשבר בבית החולים הדסה, המרכז הרפואי המוביל במדינה, הוא רק תסמין של החולי העמוק התוקף את המערכת הרפואית של ישראל.
בחיפוש אחר תרופה
19 פברואר, 2014
ארז ויגודמן, המנכ"ל החדש של טבע, החברה הגלובלית הראשית של מדינת ישראל, צריך לעבוד מהר כדי למשוך את הקונצרן לצאת ממשבר.
בעל חזון אופטימי – דב לאוטמן 1936-2013
30 דצמבר, 2013
התעשיין דב לאוטמן נפטר ב23 בנובמבר לאחר מאבק בן עשר שנים עם מחלת Amyotrophic Lateral Sclerosis (ALS), הידועה גם בשם מחלת לו גריג. הוא היה בן 77. הוא הותיר אחריו את בנו נעם ושלושה נכדים.
עבודה של אישה
28 נובמבר, 2013
כל מה שיש לקרנית פלוג לעשות זה לייצב את המטבע, להלחם באינפלציה ובדפלציה, לקרר את מחירי הדיור, ולהילחם באי השוויון והעוני.
מתכוננים לעתיד
13 נובמבר, 2013
ישראל הינה אולי ארץ זבת חלב ודבש בהייטק, אבל כשזה מגיע לשירותים ציבוריים ישראל עוד לא נכנסה למאה ה-21.
טכניון בסין
07 נובמבר, 2013
יזם מהונג-קונג מאחד כוחות עם אוניברסיטה ישראלית כדי לדרבן חדשנות בסין
רחוב הרצל 48
13 אוקטובר, 2013
בעלי החנויות של הרחוב הראשי של חיפה מציירים דיוקן של העסקים הקטנים הנאבקים בישראל.
מוחות למכירה
23 ספטמבר, 2013
האם אקזיט של חברת סטארט אפ משאיר מאחור 'אדמה חרוכה'?
הנבחרים
09 ספטמבר, 2013
לפי ספר חדש, המיעוט הנבחר, היהודים שרדו עד שנת 1492בגלל לימוד תורה, שהביא יכולת קרוא וכתוב – יכולת ליבה שהפכה אותם לשחקנים מרכזיים בעסקים ובבנקאות בעולם. לא האנטי-שמיות עצבה את היסטורית היהודים, אלא האוריינות.
בריחת המוחות המתישה
25 פברואר, 2013
ישראל חייבת למצוא דרך להבטיח שהמוחות המבריקים ביותר שלה יישארו בבית ולא יחפשו שדות ירוקים יותר בחו"ל.
מעמד הביניים במצור
22 פברואר, 2013
רק למטבעות וראשנים יש ראש וזנב; חברה, לעומת זאת, לא יכולה לשרוד ולשגשג ללא אמצע
רעיונות מהטבע
30 דצמבר, 2012
מדענים שואבים השראה מהעולם הטבעי, ומשתמשים במה שהם לומדים כדי לסייע לפתור בעיות עבור בני אדם
סיפורו של הפיל והעכבר
17 דצמבר, 2012
To strengthen its ties with China, Israel needs to leverage its reputation for innovation and creativity.
הדור שנדפק
01 ספטמבר, 2012
ישראלים צעירים הפכו יותר ויותר עניים, סחוטים בעקבות עליית מחירי דיור ומסים גבוהים יותר.
מהירות על-חלל לרשתות
10 אוגוסט, 2012
חומרה של מלאנוקס יכולה להעביר 2,600 עמודים של אנציקלופדיה בריטניקה כל שנייה.
להיות כמו כחלון
26 יוני, 2012
שר התקשורת משה כחלון השפיע השפעה משמעותית על חייהם של ישראלים מן השורה.
של מי הגז הזה?
12 דצמבר, 1812
קידום מהיר של פיתוח שדות הגז של ישראל הוא חיוני ביותר
כחלון נגד פלוג
12 דצמבר, 1812
שר האוצר רוצה תחרות, נגידת בנק ישראל, יציבות. מי צודק והאם אנחנו יכולים להנות משתיהן?
תעזרו - תרוויחו
12 דצמבר, 1812
מיזמי סטארט-אפ חברתיים ממלאים את החלל שנוצר בעקבות התכווצות בתקציבים ממשלתיים
