Informing
Policy
for Progress

מאמרים וגילויי דעת

יולי 2024

פיתוח פדגוגיה ביקורתית של מורים

טלי טל

מאמר שנכתב בהשתתפות פרופ’ טלי טל מדגיש את החשיבות של הוראת מדעים  בסביבות חוץ כיתתיות, כדי להתמודד עם אי שוויון חינוכי בקהילות בעלות משאבים דלים ולהגביר צדק חברתי.

יוני 2024

“ככה לא בונים תקומה!” | קו למושב

גיא כגן

ד”ר גיא כגן: ‘שיקום אמיתי של יישובי קווי העימות מחייב להשוות את זכויות הקניין הקרקעי של מושבים וקיבוצים לאלו של תושבי הערים. זהו הבסיס ל”הגנת היישובים וחיזוקם (ופיצויים)”, וחייב להיות מרכיב יסודי בכל תוכנית שיקום ראויה ליישובי קווי העימות בצפון, בדרום, במזרח, ובכל מקום’.
מחקר חדש שהושק לאחרונה במוסד שמואל נאמן, בהובלת פרופ’ רחל אלתרמן, בוחן את ההצדקה הציבורית להמשך קיום מדיניות הבעלות הלאומית על הקרקע והדיור החלה על קיבוצים ומושבים.

יוני 2024

סיפורי הגבורה של יחידת עוקץ

שלמה מי-טל

מאז הקמתה ב-1974, הפגינה יחידת הכלבנים של צה”ל גבורה יוצאת דופן. פרופ’ שלמה מי-טל מספר על האומץ וההקרבה של המפעילים והכלבים.

יוני 2024

ראיון עם חברת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ’ רחל אלתרמן

רחל אלתרמן (לייכטר)

הראיון הרשמי עם חברת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ’ רחל אלתרמן – פרופסור לתכנון ערים ומשפט מהטכניון ועמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן. רחל היא האישה הראשונה מהטכניון שזכתה להיבחר לאקדמיה הלאומית למדעים. המראיינת העיקרית היא המשפטנית פרופסור נילי כהן, לשעבר הרקטורית של אוניברסיטת תל אביב והנשיאה של האקדמיה הלאומית למדעים. אליהם מצטרף עידן אלתרמן.

לצפייה

מרץ 2024

קורבנות הטבח של חמאס היו אריסים, לא ‘ישראלים פריבילגיים’

רחל אלתרמן (לייכטר)

עובדה שרבים בציבור לא מודעים לה, גם בישראל, היא שגם הקרקע וגם הדיור בבעלות המדינה, עם זכויות קניין שפחות טובות מאשר אלו שהיו תחת בעלי אדמות פיאודליים.

ינואר 2024

המיליארדים ספוגי הדם של חמאס: איך ארגון הטרור נשאר עשיר?

שלמה מי-טל

האמנם ישראל וארה”ב ניסו לעצור את הזרמת הכסף לחמאס? לדברי מומחים, חמאס נראה חסין מבחינה כלכלית.

“גורמי ביטחון ישראלים ביצעו הפיכה מודיעינית גדולה ב-2018: מסמכים סודיים שפירטו בפירוט רב מה נחשב לקרן פרייבט אקוויטי ששימשה את חמאס למימון פעולותיו. בפנקסי החשבונות, שנגנבו ממחשבו של בכיר חמאס, נרשמו נכסים בשווי מאות מיליוני דולרים. חמאס שלט בחברות כרייה, גידול עופות וסלילת כבישים בסודן, בשני גורדי שחקים תאומים באיחוד האמירויות, ביזם נדל”ן באלג’יריה ובחברת נדל”ן הנסחרת בבורסה הטורקית. המסמכים, שאותם בחן הניו יורק טיימס, היוו מפת דרכים אפשרית לחנק כספי חמאס ולסיכול תוכניותיה. הסוכנים שהשיגו את הרשומות שיתפו אותם בתוך ממשלתם ובוושינגטון

שום דבר לא קרה.

במשך שנים, אף אחת מהחברות ששמן מופיע בפנקסי החשבונות לא עמדה בפני סנקציות מצד ארה”ב או ישראל. איש לא קרא בפומבי לחברות או לחץ על טורקיה, מרכז הרשת הפיננסית, לסגור אותה.

פרופ’ שלמה מי-טל מספר על הדרכים שחמאס קיבלו את הכסף שלהם מתחת לאף שלנו.

קישור אל הטור המלא ב JP

דצמבר 2023

אחרי הטבח ב-7 באוקטובר, ההיי-טק הישראלי חוזר לעצמו

שלמה מי-טל

בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר נקראו עובדי היי-טק ישראלים לשירות מילואים של צה”ל והמימון התייבש. למרות הכל, תעשיית ההיי-טק הישראלית מתאוששת. ותחזור חזקה וטובה יותר

קישור אל הטור המלא ב JP

דצמבר 2023

כיצד על ישראל להגיב לשינויי האקלים?

שלמה מי-טל

פרופ’ שלמה מי-טל עושה זום אאוט על האופי הגלובלי של שינוי האקלים, ואז חוזר לבדוק איך ישראל מגיבה לנושא.—מבוסס על ראיון עם פרופ’ אופירה איילון

קישור אל הטור המלא ב JP

נובמבר 2023

המנהרות: כך קבר חמאס את עתיד הרצועה

שלמה מי-טל

רשת המנהרות מתחת לעזה לא נועדה להקל על החיים אלא להביא למוות. והיא נתפסת סוף סוף על ידי ישראל כאיום אסטרטגי קיומי שיש להשמידו.

קישור אל הטור המלא ב JP