המאבק על ליבותיהם ומוחם של הפלסטינים: אלימות ודעת קהל באינתיפאדה השנייה

עבודה זו בוחנת כיצד משפיעה האלימות על דעת הקהל בחברה הפלסטינית באינתיפאדה השניה. תוך שימוש בנתוני מיקרו של סקרי דעת קהל המקושרים לנתונים אודות מקרי מוות, מצאנו שאלימות ישראלית כלפי הפלסטינים הביאו אותם לתמיכה גדולה יותר בסיעות הרדיקאליות ולגישה יותר רדיקאלית כלפי העימות. אלא שהשפעה זו היא זמנית ונעלמת כעבור 90 יום.
מצאנו גם הוכחות מסוימות לכך שמקרי מוות פלסטיניים מוליכים לקיטוב באוכלוסיה, לחוסר שביעות רצון הולך וגדל ולאי תמיכה בשום סיעה. מבחינה גיאוגרפית, מקרי מוות של הקרובים ביותר הינם בעלי השפעה גדולה יותר מאשר אלו הרחוקים יותר, בעוד שלמקרי מוות כתוצאה מחיסולים ממוקדים יש את ההשפעה הקטנה ביותר ביחס לשאר מקרי המוות.
הגם שבסך הכול,  מקרי המוות בקרב הישראלים אינם נוטים להשפיע על דעת הקהל הפלסטינית, כאשר מפלגים את מקרי המוות על פי טענות קבלת האחריות של הסיעות השונות, אנו מוצאים אילושהן הוכחות לכך שעליה במספר מקרי המוות של הישראלים, הינה אפקטיבית בהעלאת התמיכה בסיעה שנטלה אחריות על המקרה.