בנייה ירוקה, או בנייה בת-קיימא, הינה גישה רב תחומית המבקשת לעשות שימוש בתהליכים אחראיים סביבתית וחסכוניים במשאבים לאורך כל מחזור החיים של הבניין מבחירת מיקומו ועד שלבי התכנון, הבנייה, התפעול, התחזוקה, השיפוץ וההריסה. בנייה ירוקה, או בנייה בת-קיימא, הינה גישה רב תחומית המבקשת לעשות שימוש בתהליכים אחראיים סביבתית וחסכוניים במשאבים לאורך כל מחזור החיים של הבניין מבחירת מיקומו ועד שלבי התכנון, הבנייה, התפעול, התחזוקה, השיפוץ וההריסה.
על אף היתרונות המובנים של בנייה ירוקה, יישום וולונטרי עלול להיתקל בקשיים משמעותיים. בנייה ירוקה מחייבת הטמעת תהליכים ואמצעים חדשניים ואילו שוק הבנייה מתאפיין בשמרנות גבוהה. בטווח המיידי, בנייה ירוקה הינה בדרך כלל יקרה בכמה אחוזים מבנייה שאינה ירוקה, אך היא בעלת פוטנציאל לחיסכון כלכלי בטווח הארוך. ובנוסף, לעיתים ישנו קונפליקט בין בעלי העניין השונים – יזמים, בעלי נכסים ומשתמשים – כיוון שלא תמיד ישנה זהות בין המשלם לנהנה. לאור זאת, ישנה חשיבות רבה לביסוס רגולציה מסודרת בתחום ואכיפתה.
תקן הבנייה הירוקה בישראל – תקן ישראלי (ת”י) 5281 – נכתב בשנת 2005, ועודכן בשנים 2011 ו-2016. בשנת 2013 הוחלט בפורום ה-15 להטמיע את התקן באופן הדרגתי כמפרט מחייב בבנייה חדשה בתחומי הרשויות חברות הפורום, ובשנת 2014 הוחלט יחד עם מנהל הדיור הממשלתי, כי בנייה ו/או שיפוץ של מבנים ממשלתיים ייעשו בהתאם לתקן. בשנת 2020 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תקנה המחייבת בניית מבנים חדשים על פי התקן. בהתאם לכך, בחודש מרץ 2022 נכנס לתוקפו, כתקן מחייב, תקן הבנייה הירוקה, והוא יוחל בצורה הדרגתית על מרבית הבנייה החדשה עד ספטמבר 2023.
התקן נוגע בהיבטים שונים של תהליך התכנון והבנייה של מבנים ומציב דרישות מינימום של איכות, וככזה מהווה סמן וזרז לבנייה איכותית ומתקדמת יותר, ויוצר השפעה מיטיבה על שוק הבנייה בישראל. עם זאת, התקן אינו מבטיח טיפול בכל ההיבטים שנכללים בו כיוון שהוא מחייב עמידה במספר סעיפי סף ומאפשר צבירת נקודות נוספות בהתאם לבחירת המתכנן. בפועל, צבירת הניקוד בתקן מתבצעת בגין סעיפים קלים ליישום וכדאיים כלכלית, בעוד שהיבטים אחרים, כאלה שנכללים בתקן וגם כאלו שלא, נותרים לא מטופלים.
בנוסף, תקן הבנייה הירוקה מתמקד בהיבטי תכנון וביצוע של בניינים, והסמכת הפרויקטים על פי התקן נעשית לאחר גמר ביצוע הפרויקט, ולא נעשית מדידה על ביצועי המבנה והמערכות המתוכננות לאחר האכלוס. יתרה מכך, במחקרים שבוצעו בארץ נמצא כי החיסכון בצריכת החשמל המתקבל בפועל הוא צנוע בהשוואה לפוטנציאל החיסכון המחושב בסימולציות, ואמנם דירות חדשות (לא בהכרח דירות בבנייה ירוקה) הן אכן יעילות יותר מדירות ישנות, אך ישנה שונות גבוהה בין דירות, מה שמדגיש שלהתנהגות הדיירים השפעה מכרעת על צריכת החשמל, ובנייה יעילה היא אולי תנאי הכרחי לחיסכון, אך ככל הנראה לא מספיק.
זאת ועוד, היבטים אנרגטיים ניתן למדוד בקלות יחסית (בהינתן מידע נגיש), אך היבטים אחרים כגון איכות החיים ושביעות הרצון של המשתמשים במבנה, שהינם בעלי חשיבות מכרעת, מורכבים מאוד לכימות ודורשים תהליכי הערכה חלופיים.
צוות המומחים שהשתתף בפורום העלה מספר המלצות שחשוב ליישם כדי להבטיח את המשך פיתוח תחום הבנייה הירוקה בישראל.
הנגשת מידע ונתונים – זמינות של מידע ונתונים היא קריטית לצורך שיפור תהליכי התכנון וקידום אמצעי מדיניות מתאימים. שימוש בנתונים מהשטח בשלבי התכנון מאפשר לייצר חיזויים מהימנים שיובילו להחלטות נכונות בשלבים האלה; הערכה לאחר אכלוס מאפשרת להבין מאיפה הפערים נובעים ואיך אפשר לצמצם אותם; והבנת הגורמים המשפיעים על הצריכה מאפשרת בניית כלי מדיניות שישפיעו על חיסכון.
- מומלץ לבחון מנגנונים לקביעת דרישת חובה להנגשת נתונים, בעיקר בכל הנוגע לגופים בעלי נגיעה משמעותית להיבטים ציבוריים, כגון, רשויות מקומיות, חברת החשמל ועוד. יש לשאוף לתכולה רחבה של חובת ההנגשה (למשל, כך שתחול גם על בתי ספר בניהול עצמי), וליצירת מסדי נתונים ברמת פירוט גבוהה.
- מומלץ לבחון תקינה שתבטיח רמת ידע גבוהה לגבי חומרים המשמשים בתחום הבנייה, ובתוך כך מידע לגבי טביעת הרגל הפחמנית שלהם.
- יש לקדם מחקר, לצורך ביסוס ידע מקומי בתחום, מחקר שיעשה שימוש בנתונים מקומיים ויסייע להתאמת נתונים ממקומות אחרים לתנאים בישראל. כדאי להרחיב ולהעמיק את המחקר גם בנוגע למבני ציבור, בדגש על מבני חינוך.
אפיון תחום הבנייה הירוקה – נדרשת חשיבה מערכתית בשיתוף בעלי עניין שונים, לגבי הגדרתה ותכולתה של הבנייה הירוקה בישראל, לשם קידום ישראל לעמידה בסטנדרטים בין-לאומיים מתקדמים בבנייה. תהליך זה נדרש להתייחס לנושאים כגון:
- שילוב היבטים המתמקדים במשתמשים ולא במבנים בלבד, כגון בריאות האדם והרווחה שלו.
- תכנון מעגלי בכלל, וחישובי אנרגיה הוליסטיים בפרט, תוך התייחסות למחזור חיים מלא של אמצעי ייצור וחומרים שונים.
- מודלים של מבנים יצרניים, בהיבט האנרגטי, אך גם בהיבטים נוספים, כגון ייצור מזון.
- קני מידה שכונתיים ועירוניים, עירוב שימושים, והשפעות הדדיות בתוך הסביבה הבנויה, למשל, השפעות צפויות לכניסת רכבים חשמליים, או השפעות על תופעת אי החום העירוני.
- הטמעת אופטימיזציה לתכנון סביבתי בשלבים מוקדמים בתכנון, לצורך השגת תוצאות מיטביות בסביבה הבנויה.
עדכונים לתקן הקיים – יש לבחון במסגרת התקן הקיים מספר היבטים שדורשים עדכון:
- מדד ליעילות אנרגטית – עצימות האנרגיה של בתי אב קטנים (שטח רצפה נמוך) הינה גבוהה מעצימות האנרגיה של בתי אב גדולים, אך הצריכה הכוללת שלהם נמוכה יותר. מוצע לבחון את המדד ליעילות האנרגטית של יחידות דיור ולהחמיר את הדרישות בתקינה לגבי דירות גדולות (בדומה למנגנון המיושם בתקן LEED למגורים, אשר משקלל גם את שטח הדירה וגם את מספר חדרי השינה בבית, כמדד למספר הנפשות שהבית משרת).
- פילוחים בהתאם לשימושים. מומלץ להרחיב את פילוח מבני הציבור שהינם בעלי שונות גבוהה (מבנה חינוך אינו דומה לאולם ספורט, למתנ”ס או למקווה), ולהתאים את הדרישות למאפיינים הייחודיים.
יישום – יש לפעול לקידום יישום מיטבי של התקן בכלל הבנייה בישראל.
- הבנייה ציבורית יכולה להוות מנוף משמעותי לכל התפיסה של הבנייה הירוקה והחיסכון באנרגיה. מומלץ לקדם את יישום התקן גם במשרדי הממשלה.
- יש לבחון אמצעים לשיפור מבנים קיימים, באמצעות קישור התקינה הירוקה לבנייה הקיימת. לא בהכרח צריך להתמקד במבנים שצורכים אנרגיה רבה, כי בהחלט ייתכן שבמבנים שבהם צריכת האנרגיה נמוכה, הדבר נובע מכך שמתגוררת בהם אוכלוסייה שלא יכולה להרשות לעצמה לאקלם אותם, וחשוב לנסות לשפר את איכות החיים של האנשים במבנים אלו, גם אם השינוי יתבטא בעלייה בצריכת האנרגיה.
- יש לקדם פיתוח ידע מקצועי לעוסקים בתחום, ובתוך כך, לאשר תוכנות חדשות לדירוג אנרגטי ולבחון את ההטמעה של מודל הייחוס בתוכן, וכן לייצר ולידציה לתהליך הביצוע באופן שיצמצם את האפשרות לטעויות.
צעדים משלימים לתקן – מומלץ ליזום צעדים משלימים גם לשם עידוד לחיסכון (כגון, תעריף חשמל מדורג לפי צריכה) וגם לצורך ייצור אנרגיה מבוזרת (כגון, הסרת חסמים בירוקרטיים ומימוניים). יש להתאים כלים שונים לייעודים ומשתמשים שונים – אמצעים לבתי מגורים בהם יש זהות בין מי שמשלם על חשבונות החשמל למי שמשתמש במבנה, לא בהכרח יתאימו למוסדות חינוך או בריאות, ולהיפך.
