נטל המס הכולל על הכנסות מעבודה

בבואנו להעריך את נטל המס על הכנסות מעבודה, ראשית עלינו למפות את סוגי המיסים החלים בפועל על הכנסות אלה. מכיוון שמיסים רבים יכולים לשאת שמות שונים ולא להיות מוטלים באופן ישיר על עבודה, אף על פי שמבחינה כלכלית, הם מהווים למעשה מס על הכנסות מעבודה לכל דבר ועניין. במילים אחרות: מס יכול להיות מוטל באופן מרומז או משתמע (implicitly) על הכנסות מעבודה, גם אם אינו נקרא “מס הכנסה” וגם אם אינו מוטל באופן ישיר ומיידי על הכנסות מעבודה. ברי לכולי עלמא שמס הכנסה מוטל (גם) על הכנסות מעבודה. אבל אין זה המס היחיד שמוטל על הכנסות מעבודה. הספרות הכלכלית מכירה זה מכבר בתופעה של שקילות מס (tax equivalence) . ראו, למשל, עבודתו של Abba Lerner משנת 1936, על השקילות שבין מס על יבוא למס על ייצוא? עיקרה של עבודה זו הוא באיתור אותם מיסים נוספים השקולים למס על הכנסות מעבודה, ובחישוב תוספת המס שהם מטילים על הכנסות אלה. הכללת תוספת זו ביחד עם מס ההכנסה, שהוא המס העיקרי על הכנסות מעבודה, מביאה לחישוב נטל המס הכולל על הכנסות מעבודה. כללי או שיעורי המיסוי על הכנסות מעבודה (ליתר דיוק: הכנסות מיגיעה אישית) אינם אחידים, ולכן גם נטל המס אינו אחיד. קיימים, למשל, הבדלים בין עובדים שונים על פי הזכויות הסוציאליות שהמעביד או הדין מעניק להם. במיוחד קיימים הבדלים בין עובד שכיר לבין עובד עצמאי, ובין עובד לבין עובדת. בעבודה זו יהיה הפרט המייצג עובד שכיר במגזר הפרטי, נשוי שאשתו אינה עובדת, מבוטח בקופת גמל לקצבה (קרן פנסיה), אשר מעסיקו מפריש עבורו את מלוא הסכום המותר לקרן השתלמות.