המחקר בוצע בשנת 2017 במימון המולמו”פ, והתבסס על מאגרי המידע SciVal ו-Scopus מבית Elsevier.
ממצאי המחקר: בהשוואה בינלאומית, דירוגה של ישראל ממשיך במגמת ירידה במדדים כמותיים שונים: מספר הפרסומים, מספר הפרסומים לנפש, חלקה בפרסומי העולם ומדינות ה-OECD, שיעור הצמיחה שלה. ירידה זו נובעת הן מגורמים פנימיים: שיעור צמיחה נמוך שמוביל לקיפאון במספר הפרסומים ובמיוחד במספר הפרסומים לנפש, והן מגורמים חיצונים: צמיחה תלולה בעולם – בפרט במדינות מתפתחות.
ישראל מציגה עליה בכל מדדי ההשפעה המדעית (מדדי ציטוטים), אולם זו אינה מדביקה את קצב העלייה במדינות אחרות ולכן דירוגה של ישראל בין המדינות יורד.
ניתוח הפעילות המדעית בשטח מדעי המוח: שטח מדעי המוח בישראל מציג דירוג גבוה ביחס לעולם בשיעור הפרסומים שלו מכלל פרסומי המדינה, עליה נמשכת במספר הפרסומים, במספר התזות, בשיתופי הפעולה הבינלאומיים, ובשיעור הפרסומים המופיעים בכתבי העת המובילים.
שני מרכזי המצויינות (I-CORE) העוסקים בתחום זה גייסו חוקרים חדשים. כן עולה זרימת הידע מן האקדמיה לתעשייה (באופן ישיר על ידי שיתופי פעולה או באופן עקיף על ידי בוגרי האקדמיה) כפי שמתבטא בעליה במספר הפטנטים, ובקיומו של מאגד מגנ”ט.
הקשר בין מספר המחברים לממוצע הציטוטים של פרסום: מצאנו מתאם חיובי בין מספר המחברים של פרסום למספר הציטוטים שהוא מקבל, ומתאם חיובי בין שת”פ בינלאומי בפרסום למספר הציטוטים שלו.
השוואת ישראל למדינות נבחרות במדדים שונים: בפרק זה ביצענו השוואה בין ישראל למדינות מצטיינות במחקר ואשר דומות לה במאפיינים שונים כמו גודל האוכלוסייה והקצאת משאבים למחקר, על מנת ללמוד מהישגיהן. המדינות שנבחרו להשוואה הן: בלגיה, דנמרק, הולנד, נורווגיה, סינגפור, פינלנד, שוודיה, שווייץ.
