מאמרים וגילויי דעת
פופוליזם כלכלי
הייתם מכניסים את הרכב שלכם לאחר תאונה למוסך שהעובדים בו לא למדו מכונאות רכב ושאינם מבינים במכוניות?
שבועות ספורים לפני הבחירות, מנסים שר האוצר וראש הממשלה לעשות פופוליזם כלכלי ולשפוך מיליארדי שקלים בניגוד לדעת הדרג המקצועי הבכיר באוצר ובטענה שאין זה דמוקרטי לומר לנבחרי העם מה מותר ומה אסור!
עוד לקח משנת הקורונה
זה חודשים ארוכים שראשי המועצות וראשי הערים מנסים נואשות להסביר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולממשלת חוסר-האחדות שהם מבינים את מצב עירם בשטח טוב יותר מהפוליטיקאים היושבים סגורים ואטומים בירושלים, ובעצם רוצים לנהל את המגפה בעצמם
במאמר זה מסביר פרופ’ שלמה מיטל מדוע לדעתו רק כשיפנימו שהפוליטיקה היא מקומית, ננצח את הקורונה
אפלייה על בסיס גיל אאוט! כבוד על בסיס חכמת הגיל אין!
בישראל יש מיליון אנשים מעל גיל 65 – אדם אחד מתשע, ומכיוון שמספרם גדל יותר מפי שניים מהאוכלוסייה הכללית בשנת 2035 יגיע מספרם ל 1.66 מיליון קשישים.
במאמר זה, שפורסם ב JERUSALEM REPORT, שואל פרופ’ שלמה מיטל:
האם אנו דואגים לאזרחים הוותיקים שלנו?
והאם יש לנו כבוד ויראת כבוד לחוכמתם ולידע של הקשישים?
השפעת תאריך התפוגה וסוג התווית על בזבוז מזון
בזבוז מזון הוא בזבוז משאבי מים, אנרגיה, חומרים שנדרשים לייצורו, ובעת הטיפול בפסולת- נפלטים מזהמים למים, לקרקע ולאוויר.
מחקר שנערך בקרב משפחות חיפאיות ע”י פרופ’ אופירה אילון ועמיתים מצא כי למעלה ממחצית מפסולת המזון מורכבת ממזון ראוי למאכל, כשחלקו נובע מאי הבנת תוויות התפוגה.
הטיפול בפסולת עירונית מוצקה בישראל
בישראל מיוצרות מדי שנה כשישה מיליון טונות פסולת עירונית מוצקה, ורובה מופנית להטמנה.
המאמר שופך אור על משק הפסולת בישראל, ומציג ממצאים לגבי חסמים מרכזיים בטיפול בפסולת עירונית מוצקה, אסטרטגיה להסרת החסמים ומאיצי ערך להשגת מטרת האסדרה – צמצום הפסולת המופנית להטמנה.
איך יהודים משנים את העולם
במאמר זה, שפורסם ב “Jerusalem Post”, מספר לנו פרופ’ שלמה מיטל על מאה של גאונות יהודית ששינתה את העולם. המאמר כולל ראיון עם נורמן לברכט, עיתונאי וסופר בריטי שכתב את הספר: “גאונות וחרדה: איך יהודים שינו את העולם, 1847-1947”
חוסר ההגיון במשבר ההצפות
מידי חורף אנחנו שומעים על קריסת תשתיות ניקוז עירוניות כתוצאה מגשמים עזים, אולם תקציב כל רשויות הניקוז בישראל לשנת 2020 עומד על 55 מיליון שקל בלבד בעוד שרק בנהריה,
עלות הנזקים בינואר 2020 מוערכת בכ-300 מיליון שקל.
במאמר זה שהתפרסם בכלכליסט פרופ’ אופירה אילון מציפה את סוגיות הניהול הלקוי מצדו של השלטון המקומי, ומראה לנו שאפשר לעשות את זה אחרת.
קיצוצים, מיזוגים וסגירת קמפוסים – השפעות המשבר על האוניברסיטאות | Bizportal
קיצוצים, מיזוגים וסגירת קמפוסים – השפעות המשבר על האוניברסיטאות
עוד לפני מגפת הקורונה, התחזיות צפו שכמחצית מ-2,800 המוסדות האקדמיים בארה”ב יסגרו או יעברו מיזוגים במהלך העשור הקרוב; שכר הלימוד גבוה והסטודנטים כבר לא מוכנים לשלם; האוניברסיטאות חייבות להסתגל למציאות החדשה
לחייב חברות לשמור רזרבות לתקופת משבר
אומרים שמשבר הוא הזדמנות לשינוי, אבל משבר הוא גם הזדמנות ללמוד. ניהול הסיכונים חיוני בניהול חברות, כדי לאפשר התמודדות עם משברים.
כשמגיע משבר חיצוני לא צפוי, כמו משבר הקורונה כיום, ניצבות חברות רבות ללא רזרבות לשעת חירום וללא תזרים להמשך הפעילות. לפיכך, כמו שהחברות מפרישות כספים לפיצויים לעובדים, יש לחייב הפרשה של כספים ריאליים למשברים.
מוקדם להספיד את המהפכה המדעית-טכנולוגית
ב–1 בספטמבר פירסם איתן אבריאל מאמר ב–TheMarker, תחת הכותרת “הצמיחה: האם תם עידן ההמצאות הגדולות?”. במאמר הוא כותב דברים בשם אומרם של הכלכלן רוברט גורדון מאוניברסיטת נורתווסטרן בארה”ב. גורדון מעלה סברה שלפיה החדשנות המדעית־טכנולוגית מיצתה עצמה, ועל כן יש לצפות לירידה בצמיחה בשנים הבאות. האינטרפרטציה של גורדון מוטעית בכמה רמות, והמסקנה שלו אינה נכונה.