מסמך זה, העשירי במספר, במסגרת מסמכי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה, מרכז חומר עדכני ומביא לסדר היום הציבורי את נושא הטכנולוגיות החקלאיות (אגרוטק).
העולם מתמודד כיום עם אתגרים סביבתיים מורכבים שהם פועל יוצא משינויי האקלים וכוללים אתגרי מים, אוויר, קרקע ומקורות אנרגיה מתדלדלים. הגידול המשמעותי באוכלוסיית העולם יחד עם שינויי האקלים גורמים, בין היתר, למשבר מזון עולמי אשר הולך וגדל. בנוסף על כך, השינוי באופי הזנת האוכלוסייה משפיע לרעה כבר היום על מחירי המזון. עליית מחירים זו מתווספת ליוקר המחייה, הגבוה גם כך, בישראל.
תעשיית הטכנולוגיות החקלאיות צריכה ויכולה לסייע לחקלאות להתפתח לחקלאות יעילה ובת קיימא באמצעות החדרת טכנולוגיות ושיטות חדשניות. לשם כך יש צורך במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך, הוכחת ההתכנות שלהן ופיתוחן לחברות מבוססות ורווחיות.
בהינתן השפעותיו ההולכות וגדלות של משבר המזון העולמי ובהיותה של ישראל בעלת מוניטין עולמי בנושאי מים לחקלאות, זרעים והגנת הצומח ומובילה בתחום ה-IT, יש לשים את תעשיית האגרוטק גם היא בעדיפות לאומית.
המסמך מהווה אבן דרך בריכוז ידע והמלצות במטרה לקדם את תעשיית הטכנולוגיות החקלאיות הישראלית ולהפוך את החסרונות של החקלאות (שימוש במשאבים בצורה לא יעילה, יצירת מטרדים סביבתיים וכד') ליתרונות של הענף. כלומר, הגדלת יעילות והפחתת השפעות סביבתיות שליליות בישראל תוך ניצול יכולות ומינוף תחום האגרוטק ליצוא ידע וטכנולוגיות מישראל.
לאור חשיבות קיום החקלאות בישראל, העבודה המוגשת בזאת כוללת סקירת התחום ומגמות ההתפתחות העתידיות שלו; הערות ותובנות שעלו מפורום מומחים שנעשה במוסד שמואל נאמן; וכן מסקנות והמלצות לקידום תחום הטכנולוגיות החקלאיות בישראל ובעולם.
