ישראל עברה במהירות בשלושים השנים האחרונות ממצב של מדינה מתפתחת למצב של מדינה כמעט מפותחת. הדבר אמור הן לגבי צריכת האנרגיה והן לגבי “יצור” האשפה. הגענו למצב בו אין יותר מקומות להטמנת אשפה רגילה ועם צורך דחוף לסגור מזבלות שעלו על גדותיהן. למזבלות אלה אין אתרי תחליף. מוסד שמואל נאמן יחד עם אופט-ישראל מציגים חוברת זו שהיא תוכן יום עיון שנערך בראשית שנת 1999 כדי להציג פתרונות חדשניים לטיפול באשפה באמצעות שריפה והפקת אנרגיה, כפי שהדבר מיושם באירופה וכן טיפול בשפכים תעשייתיים שונים כפי שזה מיושם בישראל. בחוברת הרצאת אורח של מומחה בלגי לשרפת אשפה Regis Vankerkove שאת תרגומה אנו מביאים כאן ביחד עם הרצאות מקוריות שהוקלטו ונערכו לדפוס. בסוף יום העיון נשאלו שאלות וניתנו תשובות באנגלית, שבהן באו לביטוי החששות השונים הקיימים בציבור כלפי שיטת שרפת האשפה והפחד שמא תיהפך שיטה זו למטרד אקולוגי בגלל תכנון או תפעול לקויים של המערכות. כן נשמעו הרצאות על טיפול בשפכים תעשייתיים בישראל, וטיפול בשמני סיכה משומשים, שנותנים פתרון לשמנים המשומשים של מערכות התחבורה, אל שאינם נותנים פתרון למאגרי בוצת דלק שמן המצויות בבתי הזיקוק ובאתר הפסולת ברמת חובב.
/ דוחות ומחקרים /
