מוסד שמואל נאמן מפרסם דוח חדש הסוקר את הסטטוס של החרם האקדמי על ישראל במחצית הראשונה של 2026, ומציג ניתוח משולב של מגמות המחאה והאנטישמיות בקמפוסים בעולם לצד מדדי הביצוע של האקדמיה הישראלית.
https://www.neaman.org.il/the-academic-boycott-of-israel-status-report-for-m
הדוח מבוסס על איסוף וניתוח שיטתי של נתונים, דיווחי תקשורת, דוחות בינלאומיים ומדדים אקדמיים, ומבקש לבחון לא רק את היקף הפעילות האנטי-ישראלית בזירה הבינלאומית אלא גם את השפעותיה האפשריות על מעמדה ותפקודה של האקדמיה הישראלית.
מהממצאים עולה כי לאחר שיא המחאות הפרו-פלסטיניות בקמפוסים בארה״ב במהלך 2024 נרשמה ירידה הדרגתית בהיקף ההפגנות, אך במקביל נמשכת מגמה רחבה יותר של החרפת האקלים כלפי סטודנטים וחוקרים יהודים וישראלים. הדוח מצביע על עליה משמעותית בדיווחים על תקריות אנטישמיות מאז אוקטובר 2023, לצד תהליכים של נורמליזציה של עמדות אנטישמיות, הדרה חברתית ולחצים פוליטיים בתוך מוסדות אקדמיים במדינות מערביות שונות. סקירת דוחות בינלאומיים מארה״ב, קנדה, בריטניה ושוודיה מצביעה על כך שבחלק מהמקרים המחאות והיוזמות לחרם אינן נותרות בגדר פעילות סטודנטיאלית נקודתית בלבד, אלא משתלבות גם בשיח מוסדי וביוזמות של ארגוני סגל ואיגודים מקצועיים.
פרופ' בועז גולני, המוביל את פעילות המחקר בנושא החרם האקדמי במוסד שמואל נאמן, אומר: "הדיון הציבורי סביב החרם האקדמי מתבסס פעמים רבות על אירועים נקודתיים או עדויות אישיות, אך כדי להבין את עומק התופעה ואת השלכותיה האמיתיות יש צורך במעקב שיטתי ומבוסס נתונים לאורך זמן. למעלה מ-700 דיווחים תקשורתיים מרחבי העולם שנבחנו במסגרת המחקר מאפשרים לזהות מעבר ממחאות נקודתיות למגמות רחבות יותר של התמסדות החרם והשיח האנטי-ישראלי באקדמיה. המטרה שלנו היא לבחון לא רק את עוצמת הלחצים המופעלים על האקדמיה הישראלית, אלא גם את רמת החוסן והיכולת שלה להמשיך לפעול, לשתף פעולה ולהוביל מחקר בזירה הבינלאומית."
מעבר לעדויות האישיות הנאספות על ידי ארגונים שונים, חשוב לבחון גם מדדים מערכתיים משלימים, המאפשרים לזהות השפעות עומק ארוכות טווח על האקדמיה הישראלית. לצד מגמות ההחרפה, הדוח מדגיש כי מדדי הביצוע המרכזיים של האקדמיה הישראלית מצביעים בשלב זה על עמידות יחסית. נתוני מענקי מחקר, היקף הפרסומים המדעיים ושיעור שיתופי הפעולה הבינלאומיים אינם מצביעים על פגיעה דרמטית בפעילות המחקרית של ישראל בהשוואה למדינות בנות השוואה. צוות המחקר של מוסד שמואל נאמן מציין כי יש להביא בחשבון גם את השפעות המלחמה עצמה – ובהן גיוסי מילואים, שיבושי מחקר וקשיים לוגיסטיים – אשר השפיעו על פעילות החוקרים והמערכת האקדמית בכללותה. לצד זאת, הדוח מצביע על פערים מסוימים בקצב הצמיחה ובהיקף שיתופי הפעולה הבינלאומיים, אשר עשויים להעיד על השפעות עקיפות ומתמשכות של הלחצים החיצוניים.
עוד עולה מהדוח כי לצד יוזמות החרם והלחצים המתגברים, מתפתחות גם יוזמות תמיכה ושיתופי פעולה פרו-ישראליים בזירה הבינלאומית, הכוללות רשתות חוקרים, תכניות אקדמיות ייעודיות ופעילות לחיזוק הקשרים עם מוסדות ישראליים. במוסד שמואל נאמן מדגישים כי התופעה מורכבת ודינמית, ולכן נדרש מעקב רציף ומבוסס נתונים אחר ההתפתחויות, לצד גיבוש מדיניות פרואקטיבית שתסייע לשמר את מעמדה הבינלאומי של האקדמיה הישראלית ואת חוסנה בתקופה של אי-ודאות גיאופוליטית גוברת.
צוות המחקר: פרופ' בועז גולני, פרופ' רבקה כרמי, ד"ר ציפי בוכניק, אלה ברזני, אושרת כץ-שחם, גולן תמיר
לתיאום ראיון עם פרופ' בועז גולני: golany@technion.ac.il
—
אודות מוסד שמואל נאמן:
מוסד שמואל נאמן הוקם בטכניון בשנת 1978 כארגון עצמאי ללא מטרות רווח, שנועד לזהות, לגבש ולנתח סוגיות מדיניות חיוניות להתפתחות המדעית והחברתית של מדינת ישראל, ולעודד דיון ציבורי מושכל שיקדם ויסייע בתהליך קבלת החלטות לאומיות. המחקר במוסד נאמן כולל ניתוח מדיניות בנושאים בעלי חשיבות לאומית בתחומי מדע, הנדסה, טכנולוגיה, השכלה גבוהה, וחברה. צוות המוסד כולל מגוון רחב של מומחים מהאקדמיה ומהתעשייה. המוסד מפיק דוחות מחקר, מארח כנסים ומפגשים מקצועיים, ומעניק תמיכה לסטודנטים וחוקרים בתחומים רלבנטיים.
