מוסד שמואל נאמן מפרסם דוח חדש המדגיש את התפקיד המכריע של חלבונים שאינם מן החי (מהצומח ואלטרנטיביים) בהבטחת עתיד מזון בר-קיימא
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית מפרסם דוח מקיף בנושא “מפת דרכים וצעדים מרכזיים לחלבון שאינו מן החי לקראת ביטחון מזון בישראל 2050”. הדוח מנתח את תפקידם הקריטי של חלבונים שאינם מן החי (חלבונים מהצומח וחלבונים אלטרנטיביים) במערכת המזון הישראלית, תוך התייחסות לצורך בהפחתת התלות בחלבונים מן החי, חיזוק הייצור המקומי, והבטחת ביטחון מזון בר קיימא.
“ישראל מתמודדת עם אתגר ביטחון לאומי חדש – הבטחת ביטחון מזון לאוכלוסייה גדלה תחת תנאי אקלים מאתגרים ועולם לא יציב” אומר פרופ’ אייל שמעוני, מוביל המחקר. “חלבונים שאינם מן החי מציעים פתרון שעונה על מספר אתגרים במקביל: הסתמכות עצמית, בריאות הציבור, ותזונה בת קיימא. המחקר שלנו מראה כי ללא הרחבה משמעותית של ייצור חלבונים מהצומח וחלבונים אלטרנטיביים, לא נוכל להבטיח את ביטחון המזון של ישראל לטווח הארוך.”
לתיאום ראיון עם פרופ’ אייל שמעוני: eyal@sni.technion.ac.il
הדוח המלא זמין לקריאה באתר מוסד שמואל נאמן:
https://www.neaman.org.il/roadmap-and-key-steps-for-non-animal-protein
> ממצאים עיקריים:
שיעור הסתמכות עצמית נמוך: ישראל תלויה באופן משמעותי בייבוא דגנים, קטניות ואגוזים, מה שמגביר את פגיעותה לשיבושים בשרשרת האספקה העולמית.
יתרונות סביבתיים משמעותיים: הדוח מציין כי חלבונים שאינם מן החי מפחיתים באופן דרמטי את פליטות גזי החממה, שימוש בקרקע וצריכת מים בהשוואה לחלבון מן החי.
התאמה לתזונה הים-תיכונית: אימוץ המלצות התזונה הים-תיכונית, הכוללות הפחתת צריכת בשר והגברת צריכת קטניות, צפוי לצמצם משמעותית את הפער בין הייצור הנוכחי לביקוש העתידי.
מעמד ישראל כמובילה עולמית: הדוח מדגיש את מעמדה של ישראל כמובילה בחדשנות חלבונים שאינם מן החי, אך מציין שנדרשת השקעה נוספת מצד הממשלה והמגזר הפרטי.
> המלצות וצעדים נדרשים:
הדוח קורא לממשלה, לתעשייה ולמגזר האקדמי לאמץ מדיניות שתתמוך בהפיכת ישראל למובילה עולמית בתחום החלבונים האלטרנטיביים. בין ההמלצות המרכזיות:
- פיתוח אסטרטגיה לאומית לגיוון מקורות החלבון – עם יעד לצמצום צריכת חלבון מן החי ל-20%-40% מסך צריכת החלבון עד 2050.
- עידוד גידול מקומי של קטניות – כולל תמריצים כלכליים והשקעה בתוכניות השבחה המותאמות לאקלים הישראלי.
- השקעה במחקר ופיתוח – מימון מחקר ביבולים עמידים לאקלים וטכנולוגיות עיבוד מתקדמות.
- תמיכה בסטרטאפים וחדשנות – הגדלת המימון לחברות העוסקות בפתרונות חלבון חדשניים כגון תסיסה מדייקת, תפטיר ופטריות, אצות ובשר מתורבת.
- השקעה במתקני ייצור – הקצאת לפחות 2 מיליארד דולר למתקני ייצור לבשר מתורבת ותחליפי חלבון נוספים.
המחקר ממליץ גם על הקצאת שנתית של 100-200 מיליון דולר לתשתיות מו”פ, מתקני אב-טיפוס ושותפויות ציבוריות-פרטיות.
“ההשקעה בחלבון שאינו מן החי איננה רק צורך סביבתי, אלא גם הזדמנות כלכלית ואסטרטגית לישראל,” מסביר פרופ’ שמעוני. “אנו נמצאים בצומת דרכים קריטי. התעשייה הישראלית כבר מובילה בחדשנות פודטק, אך נדרשת תמיכה ממשלתית משמעותית כדי להעביר את הטכנולוגיות משלב המחקר והפיתוח לייצור מסחרי בקנה מידה גדול. מדינת ישראל יכולה וצריכה לבסס את מעמדה כמובילה עולמית בפתרונות חלבון בני-קיימא.”
המחברים קוראים למקבלי ההחלטות לאמץ את ההמלצות ולהתחיל ביישום מפת הדרכים המוצעת כדי להבטיח מערכת מזון חסינה ובת-קיימא לישראל עד 2050.
—
אודות מוסד שמואל נאמן:
מוסד שמואל נאמן הוקם בטכניון בשנת 1978 כארגון עצמאי ללא מטרות רווח, שנועד לזהות, לגבש ולנתח סוגיות מדיניות חיוניות להתפתחות המדעית והחברתית של מדינת ישראל, ולעודד דיון ציבורי מושכל שיקדם ויסייע בתהליך קבלת החלטות לאומיות. המחקר במוסד נאמן כולל ניתוח מדיניות בנושאים בעלי חשיבות לאומית בתחומי מדע, הנדסה, טכנולוגיה, השכלה גבוהה, וחברה. צוות המוסד כולל מגוון רחב של מומחים מהאקדמיה ומהתעשייה. המוסד מפיק דוחות מחקר, מארח כנסים ומפגשים מקצועיים, ומעניק תמיכה לסטודנטים וחוקרים בתחומים רלבנטיים.
