מחקר זה בוצע במסגרת חבילת עבודה מס’ 6 של פרויקט Pick-Me. במסגרת זאת נותחו נתונים שנאספו במסגרת סקר שביצע הל.מ.ס בקרב למעלה מ-5,000 בוגרי אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות בישראל אשר בחן את מידת השתלבותם בשוק העבודה.
המחקר בחן את קיומה של התאמה (או אי ההתאמה) בין ההשכלה שהבוגרים רכשו לבין דרישות שוק העבודה בהקשר של הפער בין מרכז ופריפריה. באמצעות הפעלת מודלים סטטיסטיים ויישום סימולציות נבחנה התרומה של סביבות החדשניות כמו גם תכונות אזוריות ואישיות אחרות לסיכוי של קיומה של התאמה שכזו. תוצאות המחקר הצביעו כי סיכויי ההתאמה לדרישות השוק הם גבוהים יותר בקרב בוגרי המדעים המדויקים והנדסה מאשר בוגרי מדעי החברה והרוח. סיכויי ההתאמה בקרב הקבוצה הראשונה גבוהים יותר בקרב בוגרי אוניברסיטאות מאשר בוגרי מכללות. ממצאי המחקר מצביעים על חוסר התאמה הקיים בין ההיצע של בוגרי אוניברסיטאות ומכללות באזורי פריפריה והביקוש לבוגרים אלה בשוק העבודה המקומי. תוצאות הסימולציה הדגישו את חיוניותה של סביבה חדשנית ותרומתה לרווחת האזור. עם זאת, חשוב להכיר בכך שהתהוותה של סביבה חדשנית היא תהליך הדרגתי בעיקרו מוטה ביקושים. סביבות שכאלו נוטים לשגשג ולהתפתח באזורי ליבה או באזורים עירוניים גדולים מאופיינים באגלומרציות כלכליות ושפע של גורמי ייצור. לכן באזורים פריפריאליים יוזמות מצד הביקושים לבדם לא יכולים לצמצם את אי ההתאמה שבין ההשכלה ודרישות השוק, גורם שהוא חיוני למניעת הגירת משכילים אל מחוץ לאזורים אלה. במקביל צריכים להינקט מהלכים מצד ההיצע שבו לשלטון המרכזי תפקיד מפתח על מנת להבטיח את התנאים הדרושים להתאמת דרישות שוק העבודה להשכלת בוגרי המוסדות האקדמיים שבאזורים אלו.