הגישה של “ייצור מתקדם” מתייחסת למגוון רחב של טכנולוגיות מתקדמות ותהליכים חדשניים השואפים ל”שבור את המוסכמות” של ייצור ליניארי ההופך חומרי גלם למוצרים ומערכות. זו יצירת אינטגרציה בין תהליכי ייצור המבוססים על מגוון טכנולוגיות חדשניות לשם אופטימיזציה וייעול של תהליכים ושימוש במשאבי הייצור.
חידושים אלו יאפשרו לתעשיות הוותיקות, לייצר מוצרים חדשניים בסדרות לא גדולות ובפריון מוגבר ובכך להתייעל ולהתמודד אל מול התחרות העולמית. במדינות התעשייתיות במערב מכנים מהלך זה – המהפכה התעשייתית הרביעית.
אם תקום בישראל מדיניות ייצור מתקדם, זה יאפשר לשדרג באופן מהותי את התעשייה הישראלית המסורתית בהיבטי פריון, חדשנות ותחרותיות. מדיניות זו תהיה הזדמנות למנף את יכולות ההייטק של המדינה לטובת התעשייה כך שתהפוך מודרנית, גלובלית ותחרותית. במרכז למצוינות תעשייתית במוסד שמואל נאמן הונע לאחרונה מחקר יישומי ללימוד הנושא וגיבוש מדיניות לאומית ליצור מתקדם בתעשייה הישראלית.
