בדו”ח זה מוצעים שני מדדים כמותיים המאפשרים להעריך את האפקטיביות של ההשקעות בתעשיה.
המדד הראשון הינו חישוב שיעור התשואה הפנימית השנתי הריאלי הממוצע של המפעלים המיצגים.
לשם כך מיושמת שיטת חישוב חדשה, המאפשרת חילוץ ערכי התשואה הפנימית מתוך הדוחות הכספיים, עבור מקבץ של מספר חברות גדולות במשק.
התוצאות הושוו למתחרים בענפים המגבילים בארה”ב.
ההשוואה מראה על שיעור שת”פ דומה בממוצע לאורך תקופה של שנים רבות אך תנודות חריפות בערכו במפעלים הישראליים בהשוואה לרצף יחסי בערכי השת”פ של המתחרים בחו”ל.
תנודות אלה קשורות במידה רבה למדיניות הממשלה ולכן נראה שהמדידה בזמן אמיתי של השת”פ במדגם תעשייתי מיצג יאפשר מעקב על תוצאות המדיניות התעשיתיות של הממשלה (ואירועים אחרים שלא בשליטת הממשלה ישירות).
בחלק השני של הדוח יש ניסיון להציע מדד כמותי למדידת החזר ההשקעה למשק. לצורך זה הוגדר מחדש מושג חדש “ההשקעה נטו” או “Net Investment” שמייצג את התרומה של המשק להשקעות במפעל לאורך השנים ומולו חושבה התרומה הישירה של המפעל לתוצר הלאומי לאורך אותן השנים. היחס בין השניים נותן מדד חדש לתרומה היחסית של המפעל למשק.
מעבר לחשיבות מדידת השת”פ התעשייתי ככלי למעקב על השלכות מדיניות הממשלה, יכולה מדידתו להוות כלי בקרה להנהלות המפעלים הבודדים על מגמות המפעל. זאת בזכות רגישותה הרבה יותר לשינויים בתפקוד המפעל מאשר חישובי הרווח השנתי בשיטות החשבונאיות המקובלות.
