בשנת 2017, מוסד נאמן זכה במכרז לביצוע מחקרים מדעיים במסגרת גיבוש מדיניות לאומית כוללת לפיתוח וקידום המחקר המדעי במדינת ישראל, עבור המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה. הנושא של מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל מהווה חלק ממכרז זה.
בכל שנה מפורסם דו”ח המכיל מדדי מפתח רבים, בנושאי תשומות ותפוקות במדע, טכנולוגיה וחדשנות, עבור ישראל לתקופות של עשור ומעלה וגם בהשוואות בינלאומיות וכן מדדים רבים אחרים שעוזרים לראות את התמונה הכוללת והתמורות במשק שהם תוצאה של מדיניות הממשלה, מדיניות של מוסדות ההשכלה הגבוהה ושל הפעילות במגזר העסקי.
התפוקות והתשתיות בפרויקט זה משמשים כבסיס להשוואה בינלאומית ולניתוח מצבה של ישראל במדדים השונים וכן לספק מידע למעצבי מדיניות ואחרים המתמודדים עם נושאי מדיניות בתחומים אלה. אחת המטרות העיקריות של מדיניות המדע והטכנולוגיה הישראלית היא לקדם מערכת מו”פ מאוזנת ולהבטיח כי המו”פ המכוון והחדשנות פועלים בצורה התורמת לחברה ולמשק. אנו צופים שפרסום זה יספק תובנות מועילות שתהיה להן השלכה על המדיניות הלאומית ותתרום ללימוד ולהבנת המצב הנוכחי הישראלי בהקשר של מדע, טכנולוגיה וחדשנות.
מטרת פרויקט זה היא ליצור בסיס נתונים ומדדים בנושאי מדע, טכנולוגיה וחדשנות. מדדים שהם עיתיים וברי השוואה למדינות אחרות אשר יתנו כלים בידי קובעי המדיניות והחוקרים ברבדים ובמגזרים השונים. יכולת ההשוואה של מדדי הפעילות המחקרית ותוצאותיה לאורך ציר הזמן בישראל, בהשוואה להתפתחות מדדים זהים במדינות אחרות – יסייעו לתהליך של גיבוש, התאמה ועדכון של מדיניות מושכלת לקידום מדע, טכנולוגיה וחדשנות בישראל.
בסוף שנת 2020 הפרויקט הוארך לשנה נוספת באותה מתכונת – דו”ח מדדי מפתח ושני דו”חות בנושאים מורחבים: רגולציה בתחום הטכנולוגיות הגבוהות וחדשנות, יזמות וחברות הזנק.
- יזמות וחברות הזנק – בישראל המוכרת כאומת הסטארט-אפ יש חשיבות לבחון את המדדים האובייקטיבים הבוחנים יזמות וחדשנות. בפרק זה מוצגים נתוני השקעה במו”פ בחברות הזנק, שרידות חברות הזנק, פדיון, שינויים בתעסוקה הנוצרים מפתיחת חברות הזנק לפי ענף כלכלי, מקורות מימון בישראל ובהשוואה בינלאומית ועוד.
- רגולציה בתחום הטכנולוגיות הגבוהות – בעבודות מחקר שונות שמוסד נאמן ביצע עולה הטענה כי פעמים רבות הרגולציה בישראל מהווה מחסום לפריצה או צמיחה של תחומים מסוימים. פרק זה כולל מדדים המתארים את מצבה של ישראל בהשוואה לעולם. לדוגמא, מדדים בינלאומיים בדירוג כולל לדוגמא מדד של ה-OECD – PMR- Product Market Regulation ומדדים ספציפיים יותר העוסקים ברגולציה בתחום התקשורת, בתחום ההנדסה ותחומים נוספים שיעלו במהלך המחקר. כמו כן, מוצגים מדדים העוסקים בקלות של “עשיית עסקים” בישראל מבחינה רגולטורית ועוד.
