מחקר זה הינו השלישי בסדרת מחקרים. חלקו הראשון בוצע בשנת 2014 במימון משותף של מוסד שמואל נאמן והמולמו”פ. בשנים 2015-6 בוצע החלק השני, מחקר הליבה במימון של מוסד נאמן. המחקר התבסס על מאגרי המידע SciVal ו-Scopus מבית Elsevier.
ממצאי הדוח:
בהשוואה בינלאומית, דירוגה של ישראל ממשיך במגמת ירידה במדדים כמותיים שונים: מספר הפרסומים, מספר הפרסומים לנפש, חלקה בפרסומי העולם ומדינות ה-OECD, שיעור הצמיחה שלה. ירידה זו נובעת הן מגורמים פנימיים של ישראל (שיעור צמיחה נמוך המוביל למעשה לקיפאון במספר הפרסומים ובמיוחד במספר הפרסומים לנפש) והן מגורמים עולמיים (צמיחה תלולה בכלל, ובמדינות מתפתחות בפרט).
ישראל מציגה עליה בכל מדדי ההשפעה המדעית, אולם זו אינה מדביקה את קצב העלייה במדינות אחרות ולכן דירוגה של ישראל (במדדי הציטוטים) בין המדינות שפרסמו לפחות 0.5% מפרסומי העולם – יורד.
ניתוח על פי שטחים מורה כי בהשוואה לעולם, בישראל יש קדימות גבוהה יותר לשטחים מתימטיקה, פסיכולוגיה, מדעי המוח, וקדימות נמוכה יותר לשטחים: אנרגיה, מדעי הסביבה, הנדסה, הנדסה כימית וחומרים. ניתוח השטחים על פי מדד ממוצע הציטוטים מראה כי ברוב השטחים דירוגה של ישראל אינו גבוה, אם כי ניתוח מרכיבי איכות יחידים מעלה כי ישראל מגלה מצוינות בחלק נכבד של השטחים. השטח המצטיין ביותר בישראל, על פי כלל מדדי ההשפעה המדעית שנבדקו, הוא מדעי המחשב. שטחים חלשים (וחשובים), הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית, הם אנרגיה; סביבה; הנדסה.
סקירת פרסומים במדינות המזרח התיכון מצביעה על מגמה ברורה של צמצום פערים בין ישראל לשכנותיה הן במספר הפרסומים והן במדדי איכות, אף שכיום רובם גדולים. מגמה זו עולה בתלילות ומקיפה שטחים רבים ומגוונים.
ניתוח קשרי אקדמיה-תעשיה במדעי המחשב: דרוגה של ישראל במדד השותפות בפרסומים עם התעשייה הוא ראשון בעולם בשטח מדעי המחשב, וגם במקום הראשון במדד זה מכלל השטחים בישראל. מצאנו כי תחום המחשבים בישראל מציג מופת של שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה.
