מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל התבססה מתחילתה על אוניברסיטאות מחקר בדגם ההומבולטי של הוראה ומחקר משולבים עם דגש חזק על מחקר . במהלך השנים נוספו על ידי אקדמיזציה מקצועות שונים והתגבר הצורך לשלב בלימודים האקדמיים גם הכשרה מקצועית . עד שלב מסוים הצליחו האוניברסיטאות לקלוט את הגידול שנבע הן מגידול האוכלוסייה והן מגידול הנגישות כתוצאה מהאקדמיזציה של מקצועות חדשים . לגידול היה כמובן מחיר . ממוסדות המוטים למחקר הפכו האוניברסיטאות למוסדות מעורבים העוסקים מצד אחד במחקר ומצד שני בהכשרה מקצועית . מצב זה נמשך עד סוף שנות השמונים .