חשיבותה של תעשיית הון הסיכון כרכיב חיוני באשכול היי-טק מוטה יזמות (מודל ‘עמק הסיליקון’) הוביל מדינות רבות ליישם במהלך שנות ה- 80 וה- 90 תוכניות ממשלתיות המכוונות לתמרץ פעילות הון סיכון.
במאמר זה נטען כי יחס פשטני של מקבלי ההחלטות, אשר סימנו את הגדלת כמות הכסף המיועד להשקעות הון הסיכון כמטרה בלעדית של תוכניות אלה, שיחק תפקיד מרכזי בכישלונן של רבות מהן להקים תעשיית הון סיכון המתמקדת בשלבי התפתחות מוקדמים של חברות הזנק.
הגישה האלטרנטיבית, אותה אנו מציגים (ובחלקה אומצה ע”י תוכנית יוזמה הישראלית) רואה בבניית תשתית איתנה לתעשיית הון הסיכון את המטרה העיקרית, ומקדישה תשומת לב לנושאים כמו מבנה ארגוני, מבנה תעשייתי, יכולות, אסטרטגיות ומוסדות תומכים, ומנתחת אותם בראייה אבולוציונית. גישה זו מתמקדת בתנאי הקדם להתפתחות התעשייה, בתהליך התהוות התעשייה החדשה בהתמודדות עם משבר ההתהוות ובשלב הבגרות.
תהליך הצמיחה של תעשיית הון סיכון בישראל במהלך שנות ה- 90 לא נותב על ידי כוחות השוק בלבד ולהצלחתו תרמה גם מדיניות ממשלתית מכוונת, תוכנית יוזמה, שהופעלה (שיושמה) במהלך 1998-1993. המבנה והעיתוי של תוכנית זו כמו גם התמריצים המובנים בתוכנית עודדו כניסה לתעשיית הון הסיכון של מנהלים/יזמים מקומיים איכותיים, רבים מהם בעלי ניסיון קודם בהיי-טק, ושל משקיעים זרים איכותיים, בעלי מוניטין רב ורשת קשרים ענפה. שתי הקבוצות סיפקו ערך מוסף משמעותי לתעשיית ההון סיכון המתהווה בפרט ולאשכול ההיי-טק בכלל. בזכות העיתוי, מבנה התמריצים ותהליך היישום המוצלח יוזמה קידמה באופן מהיר ויעיל את צמיחת תעשיית הון הסיכון ואשכול ההיי-טק מוטה היזמות.
ניתוח ההשפעה של מדיניות הון סיכון דורש התייחסות להקשר ולעיתוי של ביצוע מדיניות; והקשר בין הון סיכון ומדיניות הון סיכון מצד אחד ואשכול ההיי-טק והמדיניות התומכת בו מצד שני. יתר על כן, הצלחה מצריכה אימוץ נקודת מבט מערכתית/אבולוציונית בתכנון ויישום מדיניות חדשנות טכנולוגית באופן כללי ובמדיניות עידוד להון סיכון במיוחד.
