האקדמיה הישראלית למדעים יזמה סדרת ימי עיון על תרומת המדע למדינת ישראל במלאת לה חמישים שנה. במסגרת זו הזמין נשיא הטכניון, פרופ’ זאב תדמור, סקר זה המוקדש לתרומת המדע לתעשייה, הבא להשלים סקר קודם על תרומת המדע לביטחון. מאז קום המדינה גדל מספר הסטודנטים בארץ מ- 3,000 ל- 120,000, כלומר פי 40, בהשוואה לגידול אוכלוסיה פי שמונה בקירוב. כתוצאה מכך ומעלייה של אקדמאים רבים בשנות התשעים, הגיעה ישראל לשיא עולמי של מדענים ומהנדסים באוכלוסיה העובדת. הפוטנציאל האנושי הגדול הנ”ל הצטרף לתופעה כלל עולמית של התקרבות המדע לטכנולוגיה ויחד עם השקעות כספים משמעותיות מהארץ ומחו”ל, הביאו לשינויים מרחיקי לכת בתעשייה ישראלית, שהתפתחה בארבעה שלבים: א. עד קום המדינה – הוקמו בעיקר תעשיות אנרגיה (כגון חברת החשמל ובתי הזיקוק) ותעשיות בניין (נשר, וולקן, פניציה, נעמן, סולל בונה, אבן וסיד) כאשר הידע התעשייתי כולו מיובא. ב. מ- 1948 עד 1967 – הוקמו והורחבו מפעלי מזון, טקסטיל ותעשייה כימית, אך פרט להכשרת בוגרים הייתה לאקדמיה תרומה קטנה לתעשייה. ג. מ- 1967 – עד 1985 – פרחה התעשייה הביטחונית כתוצאה ישירה מהאמברגו הצרפתי מחד-גיסא וסיוע כספי אמריקני נדיב מאידך-גיסא. בתקופה זו נרקם קשר הולך ומתהדק בין האקדמיה לתעשיות הביטחון. שותפות זו הביאה להישגים מרשימים שתוארו בדו”ח קודם. ד. מ- 1985 ועד 1998 – צומצמו תעשיות הביטחון לפחות מחצי כתוצאה מצמצום חריף בתקציב הביטחון. פורשי מערכת הביטחון חברו לחברי אקדמיה ומדענים עולים ויחד הקימו והרחיבו מאות מפעלי היי-טק המעסיקים כיום כמחצית מהעובדים בתעשייה; יותר משני שליש מהיצוא התעשייתי של מדינת ישראל נובע מהם. הדו”ח סוקר את תרומת המדע לכל אחד מהענפים עד היום ומנסה גם להעריך אתגרים ותרומות בעתיד הנראה לעין. הענפים התעשייתיים הנסקרים הם: בניין, אנרגיה, תחבורה, כימיה, ביו-טכנולוגיה, הנדסה רפואית, אלקטרוניקה ותוכנה.
/ דוחות ומחקרים /