היבטי מגדר ומין בתוכניות הלימוד ברפואה ובמקצועות הבריאות

המחקר הוזמן על ידי תת ועדת בריאות ומגדר במועצה הלאומית לקידום נשים במדע וטכנולוגיה  במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
הפרסום מופיע גם באתר המשרד

רפואה מודעת מין ומגדר הוא תחום שנועד לפתח כלים לאבחון ולטיפול מיטבי לגברים ולנשים, מתוך המודעות שהתפקוד של כל מערכות הגוף מושפע מהמין והמגדר. ההבנה שיש להתאים את האבחון והטיפול להבדלים ולצרכים השונים והטמעת החשיבה המגדרית  במערכת הבריאות תתרום לשיפור השירות, ולרפואה טובה יותר ונכונה יותר לכלל האוכלוסייה: ילדות וילדים, גברים, נשים ולהטב”ק המגיעים ממיקומים חברתיים, אתניים ולאומיים שונים ואשר מושפעים באופן שונה מגורמים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים.
מגפת הקורונה העלתה על פני השטח את הפערים הקיימים בחברה עם ההתמודדות במחלה. לכן, דווקא בתקופה קריטית זו של משבר בריאותי עולמי יש צורך בשינויים מרחיקי לכת להעלאת המודעות בחינוך ובהשכלה של דור העתיד במערכת הבריאות ולמחקר מודע מגדרית.

מטרות המחקר:

להאיר את תמונת מצב מערכת הלימוד במקצועות הרפואה והבריאות באמצעות בחינת התוכניות הקיימות כרגע בתחום, ולבחון את התחושות של בוגרי ובוגרות מערכת החינוך ברפואה ובמקצועות הבריאות לגבי הבנת נושאי מין ומגדר כתוצאה מההכשרה המקצועית.

מערך המחקר:

1. סקירה בינלאומית של היבטי מגדר, מין, זהות וחברה מתוך אתרי האוניברסיטאות, הגלויים לכל.
2. מיפוי של קורסים בתוכניות הלימודים בישראל על פי סילבוסים ברפואה ובמקצועות הבריאות הכוללים היבטי מגדר ומין.
3. הפצת שאלון בנושא היבטי מין ומגדר בקורסים ברפואה ובמקצועות הבריאות.

ממצאי המחקר:

1. הסקירה הבינ”ל: ההתרשמות העולה מן הסקירה  שכללה ארבעה בתי ספר לרפואה מובילים בעולם – אוקספורד, הרווארד, טורונטו ומכון קרולינסקה –  היא שמתרחש שינוי בתוכניות הלימודים ובמחקר. מקור היוזמות לרפורמות, להטמעת חשיבה מגדרית, מודעת מין וקשובה לקבוצות החברתיות, מגיעה מהנהגת המוסדות, מסגל ההוראה והמחקר ומפעילויות של הסטודנטיות/ים. לכל מוסד יש יוזמות ייחודיות אולם בולטות יוזמות משותפות היכולות לשמש השראה ודוגמה לתהליכי שינוי בארץ.

2. ממצאי המיפוי של תשעים קורסים במקצועות הרפואה והבריאות:

• מקורו של רוב מאגר הסילבוסים הוא בתשובות שהתקבלו לפנייתנו לגבי קורסים שבהם נכללים היבטי מין ומגדר והיבטים חברתיים בהתאם לשיקול הדעת של אנשי ונשות הקשר. בנוסף, סקרנו את האתרים של המוסדות ומצאנו כמה קורסים שכללו מידע חלקי של הסילבוס. אלה שנראו לנו רלוונטיים, הוכנסו למאגר.
• בפילוח הסילבוסים על פי השאלה “האם מגדר/מין מופיעים בחומר הקריאה?” : ב-35 סילבוסים נכללו היבטים כאלה וב-34 לא נכללו היבטים כאלה. 21 קורסים סומנו ב” לא ידוע”.
• בפילוח האם השאלה האם הקורס “נלמד בהנחת יסוד – גבר/זכר” או הנחת היסוד של הסילבוס מודעת מין ומגדר. 37 קורסים נלמדו בהנחת היסוד “גבר” ו-44 קורסים שבהם הנחת היסוד מודעת מין ומגדר.
• בוצע ניתוח סילבוסים לפי מילות מפתח: נדלו מושגים מרכזיים שעלו מהתכנים בסילבוסים, וכללו התייחסות להיבטי מין ומגדר ולהיבטים חברתיים. המושגים השכיחים הם: בריאות האישה, הריון, הנקה, גיל המעבר, השמנה, אי-שוויון, מגדר, פערים, קבוצות דמוגרפיות, הגירה.
• בוצע סיכום וניתוח של התכתבויות משמעותיות.מהממצאים עולה שנדרש שינוי מקיף בתוכניות הלימודים ובהעלאת המודעות לרפואה מודעת מגדר ומין של אנשי ונשות הסגל עצמם. נראה כי יש לפנות לגורמים המחליטים במל”ג ובמשרד הבריאות לשם שינוי מערכתי להעלאת המודעות ולהטמעת חשיבה מגדרית בהוראת מקצועות הבריאות משום שתוכניות הליבה מוכתבות על ידם.

3. בחינת מידת החשיפה והטמעת הנושא המגדרי כחלק ממערך הלימוד:  מהו סוג התכנים המוצע ועד כמה הבוגרים והמועסקים נחשפים ומודעים לתכנים אלו. לצורך כך, הופץ שאלון, בשיטת כדור שלג, בקרב סטודנטים
ובוגרים ברפואה ובמקצועות הבריאות. אוכלוסיית הסקר כללה 537 עונים ועונות.

להלן ממצאים של שלוש שאלות לדוגמה מתוך השאלון:

• לשאלה מהי המידה שבה תוכניות הלימודים עוסקות בסוגיות הקשורות להטמעת היבטי מין ומגדר במחקר, באבחון ובטיפול, 76% ענו שתוכניות הלימוד כלל לא עוסקות או עוסקות במידה מועטה בסוגיות אלה. 14% ענו “במידה בינונית” ורק 10% ציינו כי הנושא נלמד ב”מידה רבה” או ב”מידה רבה מאוד”. בלימודי רפואה ניתן לראות שרק 10%  ציינו שקיימת התייחסות לסוגיות העוסקות בנושא בתוכנית הלימודים. יותר ממחצית התשובות של בעלות  ובעלי מקצוע עם ותק של מעל 16 שנים במקצוע, ענו כי סוגיות מין ומגדר לא הופיעו כלל בתוכניות הלימוד. ממצא זה יכול להצביע על כך שלפני 15 שנה הייתה מודעות נמוכה מאוד לנושא וכי חל שיפור מסוים ב-15 השנים האחרונות. עם זאת, במהלך ה-15 השנים האחרונות המצב נשאר קבוע וכ-40% מהעונים ציינו שהנושא כלל לא נלמד.
• לשאלה האם תוכנית הלימודים האקדמית מכינה את הבוגרים לטיפול והתמודדות עם סוגיות הקשורות להיבטי מין ומגדר, 74% ענו שתוכניות הלימוד כלל לא או רק במידה מועטה הכינו אותם/ן לטיפול והתמודדות עם סוגיות הקשורות להיבטי מין ומגדר במקצוע הנלמד. כ-80% מהנשים ענו שתוכניות הלימוד כלל לא או רק במידה מועטה הכינו אותן לטיפול והתמודדות עם סוגיות הקשורות להיבטי מין ומגדר במקצוע הנלמד. לעומתן, שיעור נמוך בהרבה אצל הגברים (53%). ממצא זה עשוי להצביע על רגישות פחותה של גברים לעומת נשים לנושא. בלימודי רפואה רק 8% ענו שתוכניות הלימוד הכינו אותם/ן במידה רבה או רבה מאוד להתמודדות עם סוגיות הקשורות להיבטי מין ומגדר במקצוע הנלמד. בוותק של עד 5 שנים, בולט הממצא כי 20% ענו שתוכניות הלימודים מכינות “במידה בינונית” את הבוגרים/בוגרות לטיפול והתמודדות עם סוגיות הקשורות להיבטי מין ומגדר במקצוע. מה שמעיד אולי על כך שיש התקדמות בנושא או על רגישות גדולה יותר של הלומדים לזכור את הנושא מהלימודים עקב חשיפה, ועדיין הנתון נמוך מהרצוי.
• לשאלה האם העוסקות והעוסקים במקצועות הבריאות מרגישים כי חסרה הכשרה בנושאים או בסוגיות מסוימות על המחקר, האבחון והטיפול בנשים לעומת גברים? 62% ענו “כן”. שיעור גבוה יותר של נשים (65%) ענו “כן” לעומת גברים (48%). בהמשך לשאלה, נתבקשו העונות והעונים שענו כן, לפרט בשאלה פתוחה באיזה נושאים בעיקר. 80 התייחסו לחסר שהיה קיים בלימודי הרפואה בכל המוסדות האקדמיים בסוגיות הנוגעות להבדלים בין נשים לגברים. הנושאים שעלו: הבדלים באבחון וטיפול בנשים לעומת גברים, ביטוי שונה של מחלות אצל נשים וגברים, פגיעות מיניות, רפואה להטב”ית והשפעה שונה של תרופות על נשים וגברים.

המלצות המחקר:

• קיים צורך לתגבר ולהרחיב את ההכשרה שניתנת בלימודי הרפואה ובמקצועות הבריאות להיבטים שונים של מין ומגדר על מנת להבטיח טיפול נאות באוכלוסייה המגוונת של המטופלים והמטופלות.
• יש צורך לשינוי מקיף בתוכניות הלימודים ובהעלאת המודעות לרפואה מודעת מגדר ומין של אנשי ונשות הסגל עצמם.
• יש לפנות לקובעי המדיניות במל”ג, במשרד הבריאות ובהסתדרות הרפואית לשם קידום של שינוי מערכתי להעלאת המודעות ולהטמעת חשיבה מגדרית בהוראת מקצועות הבריאות משום שתוכניות הליבה מוכתבות על ידם.
• יש לנצל את ההזדמנות לשינוי בימים אלה, בהם יש היערכות לשינוי יסודי בלימודי הרפואה.