הדו”ח הנוכחי מסכם את הממצאים מן הסבב השני של סקר “דלפי” שבוצע ביוזמת משרד המדע במהלך ש”ע 1999-2000. זאת בעקבות דו”ח הביניים שפורסם באוקטובר 1999 ושכלל את תוצאות הסבב הראשון.
שיטת “דלפי” הינה אחד הכלים המקובלים כיום במדינות המפותחות לסייע בתהליך העיצוב של מדיניות מדע. גיבוש מדיניות מדע וטכנולוגיה ברמה הלאומית לטווח ארוך הינה משימה חשובה שצריכה להיות מבוססת על ניתוח מגמות ההתפתחות של התחומים השונים לאורך זמן, הבנת היתרונות השונים בנושאים השונים לכלכלה והחברה ואיתור האילוצים המעכבים התממשות התפתחויות פוטנציאליות שונות. שיתוף הקהילייה המדעית-טכנולוגית בתהליך הינו חשוב להצלחתו ועשוי לסייע בהטמעת המדיניות שתיבחר ובמימושה הלכה למעשה.
בשיטת “דלפי” משתתפים בתהליך מומחים מהשורה הראשונה אשר נוטלים חלק, במישרין או בעקיפין, בגיבוש מענה לשאלות אלה. השיטה חותרת להשגת תמימות דעים (קונצנזוס) מרבית בקרב קבוצת מומחים, בתחום מסוים, ע”י הפצה חוזרת (סבבים) של שאלונים תוך מתן אפשרות למומחים לעדכן את תשובותיהם מסבב לסבב. התהליך מקנה אנונימיות למשתתפים ומונע דומיננטיות של חלק מהמשתתפים, כפי שקורה לעיתים בדיונים פנים אל פנים.
הסקר הנוכחי הקיף מגוון רחב של נושאים בשנים-עשר תחומים מדעיים / טכנולוגיים שזוהו כמשמעותיים לישראל בטווח הארוך. הנושאים התבססו ברובם על שאלון של סקר דומה שנעשה ביפן ב- 1997 בתוספת נושאים שהומלצו על ידי משרד המדע וועדת ההיגוי שליוו את המחקר בישראל. התחומים הכלולים בסקר הינם:
1. מידע
2. תקשורת
3. משאבים ואנרגיה
4. רפואה ובריאות
5. מדעי החיים
6. חקלאות
7. חומרים
8. אלקטרוניקה
9. ייצור
10. איכות הסביבה
11. בינוי ועיור
12. תחבורה
בסבב הראשון נבנה לכל תחום שאלון נפרד ובו כמה עשרות נושאים – בסך הכל 962 נושאים, כאשר כל נושא מתאר התפתחות טכנולוגית-מדעית עתידית בעלת חשיבות, בטווח 25-30 השנים הקרובות. לסבב השני נבחרו בכל תחום כ- 25 נושאים מובילים, לאור ממצאי הסבב הראשון, ונבנה שאלון מקוצר בהתאם. תוצאות הסבב הראשון פורסמו בדו”ח ביניים באוקטובר 1999.
הסבב השני נועד לאשש ולאמת את ממצאי הסבב הראשון לגבי קבוצה נבחרת של נושאים, ולהתקרב לתמימות דעים רבה ככל הניתן בין המשיבים, על ידי מילוי חוזר של השאלון (המקוצר), כשבכל נושא מוצגות תוצאות הסבב הקודם. עבור כל נושא התבקשו המומחים לחוות את דעתם לגבי הסוגיות הבאות:
א. שנת המימוש הצפויה של הנושא.
ב. מידת החשיבות של הנושא ביחס לנושאים אחרים.
ג. היתרון היחסי לישראל במימוש הנושא (סוגיה זו נכללה רק בסבב הראשון).
ד. הסיכויים למימוש עסקי בישראל של הנושא הנבדק.
ה. מידת ההשפעה של התממשות הנושא על איכות החיים.
ו. האילוצים העיקריים המעכבים את התממשות הנושא בישראל (סוגיה זו נכללה רק בסבב הראשון).
