בישראל מיוצרים מידי שנה כשישה מיליון טונות של פסולת עירונית מוצקה הכוללת פסולת ביתית, פסולת גושית ופסולת מסחרית (להלן: “פסולת”). הרגולטור בתחום הוא המשרד להגנת הסביבה (להלן: “המשרד”) בעוד שעל הרשויות המקומיות חלה האחריות לאיסוף ופינוי הפסולת והן הנושאות בעלויות שרשרת הטיפול בה.
בישראל מיוצרים מידי שנה כשישה מיליון טונות של פסולת עירונית מוצקה הכוללת פסולת ביתית, פסולת גושית ופסולת מסחרית (להלן: “פסולת”). הרגולטור בתחום הוא המשרד להגנת הסביבה (להלן: “המשרד”) בעוד שעל הרשויות המקומיות חלה האחריות לאיסוף ופינוי הפסולת והן הנושאות בעלויות שרשרת הטיפול בה. המדיניות והרגולציה שהוביל המשרד להגנת הסביבה בשנים 2007 – 2022, לרבות היטל על הטמנת פסולת והפרדה של פסולת במקור, נועדו לקדם את החזון והמטרה המוצהרים של המשרד – צמצום שיעור ההטמנה. המדיניות והרגולציה שהוביל המשרד להשגת “אפס פסולת להטמנה” השפיעו באופן קרדינלי על מגוון סקטורים, ביניהם הרשויות המקומיות, התעשייה והציבור בכלל. בפרט, שינויי הרגולציה השיתו על הרשויות המקומיות, הנושאות כאמור באחריות ובעלות לטיפול בפסולת, עלויות של מאות מיליוני ₪ בשנה ה”מגולגלות” על הציבור.
למרות השינויים הרגולטוריים שהוביל המשרד, שיעורי ההטמנה בישראל נותרו כמעט ללא שינוי ומשנת 2003 עד היום קרוב ל-80% מהפסולת העירונית המוצקה בישראל מוטמנת בקרקע.עבודה זו בחנה את המדיניות הלאומית לטיפול בפסולת עירונית מוצקה בשנים 2007 – 2022, השינויים הרגולטוריים שנגזרו ממנה, התוכניות האסטרטגיות שגיבש המשרד, היעדים שהציב והתוצאות בפועל בשטח.
מסקנות מרכזיות
- הרגולציה לא הביאה להשגת החזון והמטרה של המשרד להגנת הסביבה, בשנים 2007 – 2022 שיעור ההטמנה של פסולת עירונית מוצקה בישראל נותר כמעט ללא שינוי.
- היטל ההטמנה והסדרי ההפרדה של פסולת במקור לא קידמו במאומה את צמצום ההטמנה, ומנגד השיתו על הרשויות המקומיות והציבור עלויות של מאות מיליוני ₪ בשנה.
- קיים צורך דחוף בהסרת חסמים להקמת תשתיות לטיפול בפסולת, ובשימור והגנה על התשתיות הקיימות.
- בהיעדר מתקני קצה לטיפול בפסולת וביקוש לתוצרים נוצר מצב של חוסר כדאיות למיין פסולת במתקני המיון.
- לא ניתן להשיג את מטרת המשרד לצמצום משמעותי של הטמנת פסולת ללא מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת. הצלחת הקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת תלויה בסיוע כספי מהממשלה, באישור תכנון והקמה בלוחות זמנים סבירים, הבטחת עלויות טיפול סבירות לרשויות המקומיות (tipping fee), הבטחת אספקת כמות פסולת מתאימה לטווח ארוך, הבטחת תעריפי חשמל נאותים עם אופק מספק, וכן, מיקום המתקנים כך שיהיו נגישים לאספקת הפסולת ולצרכני החום והחשמל (אך רחוקים מספיק מסוגיות NIMBY). כמובן, המתקנים צריכים להיות מוקמים תוך שימוש בטכנולוגיות הטובות ביותר (BAT) ולעמוד בתקנות חוק אוויר נקי.
- הפרדה במקור של פסולת אורגנית, ככל שתיושם, צריכה להתבצע בכפוף לקיומם של פתרונות קצה מתאימים לטיפול בזרם האורגני המופרד וצריכה להתמקד במגזר העסקי והמוסדי. למגזר העסקי והמוסדי יש יתרון לגודל ביחס למשקי בית והפסולת היא יחסית הומוגנית ובאיכות יותר גבוהה. יתרונות נוספים הם שניתן לנהל תחת רישוי עסק וקיים תמריץ כלכלי של אגרת פסולת עודפת. מתקנים אלה יוכלו בעתיד לקלוט פסולת אורגנית גם ממשקי בית באזורים בהם ישנה תשתית הפרדה מובנית ויעילה (לדוגמה שכונות/בניינים שהוקמו עם תשתית כזו).
- בדומה לפסולת האורגנית, גם הפרדה במקור של חומרים יבשים-מתמחזרים צריכה להתמקד במוסדות, עסקים ותעשייה, אשר להם ייתרון מבחינת כמות ואיכות החומרים.
- נדרשים שינויי עומק באופן ניהול כספי הקרן לשמירת הניקיון (גבייה, הקצאה, פיקוח על היישום ועוד). בפרט, הקצאת הכספים בשיטה של קולות קוראים היא מסורבלת, מסובכת ובמקרים רבים לא ישימה, על כן יש למצוא מנגנון חלופי שיאפשר הקצאה יעילה של הכספים.
- כל פתרון טכנולוגי לטיפול בפסולת יהיה כפוף לדרישות BAT (טכנולוגיה מיטבית זמינה) ולהיתר פליטה, באמצעות רישיון העסק.
- יש לקדם חינוך והסברה להפחתה של פסולת במקור. תפיסת הפסולת כ”משאב”, אותה קידם המשרד במשך שנים, מהווה תמריץ שלילי להפחתת ייצור פסולת, כיוון שהמסר הוא שפסולת היא דבר בעל ערך, בעוד, שבפועל, אין ביקוש לפסולת ועלויות הטיפול בה, בפרט מחזור והשבה, גבוהות מאוד. לפיכך, חיוני וקריטי לשקף לציבור שטיפול בפסולת כרוך בעלויות כלכליות וסביבתיות גבוהות מאוד.
כמו-כן, חשוב לדייק את השיח הציבורי, הציבור אינו “ממחזר” פסולת, הציבור מפריד פסולת. מחזור היא תעשייה לכל דבר ועניין ופעולות מחזור כרוכות בעלויות כלכליות וסביבתיות גבוהות. במשקי הבית, המחזור היחיד הוא באם קיים קומפוסטר בשימוש. - רגולציה עתידית בתחום יש לקדם בשיח משותף ותוך גיבוש הסכמות משותפות בין הרגולטור לבין השלטון המקומי, שהוא האמון על איסוף ופינוי הפסולת ונושא בעלויות הטיפול בה, לצד שיתוף גורמים מרכזיים בתחום הפסולת מהמגזר/השוק הפרטי, אלו האמונים על יישום המדיניות בפועל ובשטח.
- נדרשים מחקרים אובייקטיבים בתחום הטיפול בפסולת, אשר יאפשרו קבלת החלטות מושכלת ומבוססת מדע.
