ברבע הראשון של המאה ה-20 החינוך ההנדסי עבר מהפכה חשובה עם חדירת המדעים להנדסה. כתוצאה מכך בתי הספר להנדסה חדלו ללמד טכנולוגיות קיימות, והחלו ללמד את מדעי ההנדסה המבטאים עקרונות בלתי משתנים של הטכנולוגיה. אולם, במאה ה-21 המדע והטכנולוגיה מתחברים לישות אחת בלתי ניתנת להפרדה.
המאמר מעורר את השאלה שלאור העובדה הזאת האם אין מקום למהפכה חדשה בחינוך ההנדסי בו אין יותר הפרדה בין מדע והנדסה. דוגמה ספציפית שנידונה היא הגדרת הנדסה מולקולארית כתכנית ליבה חדשה.
