המחקר הוגש למולמו”פ במשרד המדע והטכנולוגיה.
הדו”ח מציג ניתוח ביבליומטרי של תפוקות המו”פ האקדמי של ישראל תוך התמקדות בארבעה נושאים:
- ניתוח נתוני HCR / Highly Cited Researchers של ישראל בהשוואה למדינות נבחרות:
לנתוני HCR השפעה משמעותית על מיקום האוניברסיטאות בדירוג שנחאי, ולכן חשוב להקפיד על טיוב ובקרת איכות של נתוני החוקרים והמאמרים שמתועדים במאגרים הביבליומטריים. חשוב מאוד שאוניברסיטאות יבדקו את הדיוק בפרטי החוקרים שלהן שנכללים ברשימות HCR השנתיות – מיד לאחר פרסומן, על-מנת למנוע טעויות בחישוב הנתונים לדירוג שנחאי. - מאפייני פרסומים ישראלים ב-Open Access
משבר הקורונה מדגים את החשיבות של פרקטיקות ה-open science. שת”פ בינלאומי בין מדענים וגישה פתוחה למאמרים ולנתונים עשויים לתרום לקידום המחקר המדעי. שיעור הפרסומים הישראלים ב-Open Access (OA) בנושאי מגיפת הקורונה – הינו 77% מכלל הפרסומים הישראלים בתחום. פרסום ב-OA עשוי להגדיל את מספר הציטוטים למאמר: בשנת 2018 – 72% מהמאמרים הישראלים המצוטטים ביותר (Highly Cited Paper) הם מאמרים שפורסמו ב-OA. - מאפייני פרסומים ישראלים שנכתבו בשת”פ בילטרלי
שת”פ בינלאומי נחשב כמדד חיובי המצביע על איכות המחקר ועל ההתפתחות המדעית של אוניברסיטאות ומדינות. כמחצית מהפרסומים המדעיים של ישראל ב-2019 נכתבו בשת”פ עם חוקרים מחו”ל. בבדיקות שנערכו במסגרת הכנת הדוח נמצא כי מאפייני הפרסומים הישראלים שנכתבו בשת”פ בילטרלי שונים מאלו שנכתבו בשת”פ מולטילטרלי. קצב הצמיחה של פרסומים ישראלים שנכתבו בשת”פ בילטרלי עם ארה”ב, גרמניה, בריטניה ושווייץ נמוך מקצב הצמיחה של הפרסומים המולטילטרליים עם מדינות אלו. קצב הצמיחה של הפרסומים הבילטרליים עם סין גבוה מהעליה במספר הפרסומים שנכתבו עם חוקרים מסין בשיתוף חוקרים ממדינות אחרות. השת”פ הבילטרלי של ישראל עם המדינות שנבדקו כולל בעיקר מוסדות מהשורה הראשונה במדינות אלה. - איפיון מסלולי קריירה של דוקטורנטים ישראלים
תהליך העבודה שפותח ע”י צוות מוסד נאמן מאפשר איסוף נתונים אודות מסלולי ההמשך של הדוקטורנטים הישראלים בזמן קצר יחסית, לצורך בחינת המודלים של מסלולי ההשתלמות. במחקר נמצא ש-68% מהדוקטורנטים שהגישו תזות ב-2010 והמשיכו למסלול פוסט-דוק, נסעו להשתלמות פוסט בחו”ל; כ-69% מהפוסטים שנעשו בחו”ל – התבצעו בארה”ב. כמעט 40% מהדוקטורנטים שיצאו לפוסט בחו”ל, נשארו שם. כלומר, תקופת הפוסט היתה שלב ראשון בהגירה.
