המחקר, שהוזמן על ידי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל (מולמו”פ), נועד לספק למקבלי ההחלטות ולמעצבי המדיניות תמונת מצב בנושא השתלבותם של אזורי השוליים במדינת ישראל בפעילות המו”פ והחדשנות. עידוד החדשנות בפריפריה נתפש כמנגנון שעשוי לקדם צמיחה כלכלית שתצמצם פערים מרחביים, שבשנים האחרונות גדלים במדינת ישראל.
במהלך שנת 2016 הושלם המחקר שזיהה את הפוטנציאל הקיים באזורי הפריפריה להמרצת פעילות חדשנית, תוך הבנת הכשלים והחסמים. בכך סיפק תמונת מצב עדכנית המפרטת את פריסת החדשנות בפריפריה הישראלית המציגה תשתית נתונים אודות פערי הידע הקיימים בין המרכז והפריפריה בישראל.
התיאוריה בנושא מלמדת כי אזורי פריפריה נמצאים בנחיתות מובנית, שכן הופעתה של חדשנות דועכת עם הריחוק מאזורי מטרופולין. שורה של מדדים, משתנים ומודלים המוצגים בעבודה מעידים על קיום מגמה זו בישראל. למרות הפער, קיים גידול בפעילות חדשנית בפריפריה, בעיקר בתחומי טכנולוגיה עילית. יתכן והדבר קשור במדיניות הממשלה, שהגדילה בשנים האחרונות את תמיכתה בפעילות חדשנית בפריפריה. אלא שלא ברור אם התמיכה מספקת, לאור צרכי ומגבלות הפריפריה כפי שמפורטים במחקר. עוד עולה שבישראל לא קיימת מדיניות מרחבית לעידוד חדשנות בפריפריה. בעיקר בולט הדבר בחדשנות שאינה טכנולוגית. המחקר זיהה כמה אשכולות המרכזים פעילות חדשנית בפריפריה, שיתכן וראוי להשקיע בהם על מנת לנצל את יתרונם.
איתורה של פעילות חדשנית בפריפריה היא משימה מאתגרת בישראל, שכן לא קיים מאגר נתונים המאפשר את סקירתה שם באופן מעמיק. המחקר ממליץ בהקשר זה על כיווני מדיניות אפשריים, ובמרכזם ייסודה של רשות לחדשנות אזורית, שתהיה אחראית, בין היתר, על הקמתו ועדכונו של מאגר מידע לחדשנות בפריפריה. מאגר זה הכרחי לקביעת מדיניות שתתווה רשות כזו, ולעדכונה מעת לעת.
