עבודה זו עוסקת בשינוי שחל בשיעור כניסת נשים לתחום ההתמחות כירורגיה בישראל בשנים בין השנים 1995 – 2005, ובגורמים הקשורים לכך על פי תפיסת הרופאות.
נתונים מהארץ ומהעולם, וכן ספרות תיאורטית בנושא, מצביעים על כך, שלמרות העלייה בשיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה, הן עדיין נמצאות בתת ייצוג בעיסוקים שהם גבריים באופן מסורתי. לפיכך, נשים נמצאות בתת ייצוג במקצוע הרפואה בכלל, ובתחומי התמחות מסוימים, שנשלטו באופן דומיננטי על ידי גברים לאורך ההיסטוריה, בפרט.
מטרת העבודה היא לקבל תמונה מדויקת של תמורות שחלו במשך השנים בשיעור כניסת נשים לתחום התמחות “גברי” ברפואה- כירורגיה, ולהסביר תמורות אלה באמצעות סקירת ספרות אודות הגורמים השונים שהביאו לתמורות אלה ובאמצעות תשאול רופאות בתחום.
שתי קבוצות גורמים נבחנות במחקר זה כמסבירות כניסת נשים רופאות לתחום ההתמחות כירורגיה בשנים האחרונות. האחת כוללת משתנים ארגוניים סביבתיים:
- תרבות רפואית גברית
- מחסור במודל תפקיד נשי בתחום הכירורגיה
- אפליה חברתית/הטרדה מינית
הקבוצה השנייה כוללת משתנים אישיים:
- מאפיינים ותכונות אישיותיות המובילות אישה רופאה לבחירה בתחום התמחות כירורגיה
- קונפליקט משפחה קריירה
- תפישת תחום ההתמחות כירורגיה המשפיעה על בחירתו, ועמידה בכל הדרישות מהמתמחה
בשנת 2007, במסגרת המחקר, תושאלו 30 רופאות כירורגיות מבתי החולים בארץ. כקבוצת ביקורת שימשו 20 רופאות פנימאיות שענו על אותו שאלון תוך שינויים מתאימים. נתוני המחקר התבססו על שאלון למילוי עצמי. על הנתונים שנאספו נערכו בדיקות סטטיסטיות ראשונות, כגון התפלגויות המשתנים, ניתוחי מהימנות, וניתוחי גורמים של כל המשתנים.
