המחקר הוזמן על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועתיד להתפרסם בסדרת המחקרים של אונסק”ו בנושאי מדיניות מדע, הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות במהלך שנת 2015.
בעשורים האחרונים גוברת בעולם החשיבות של גיבוש מדיניות SETI (מדע, הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות) כוללת ומקיפה אשר תוכל לסייע להבטחת צמיחה כלכלית ארוכת-טווח ובת קיימא. במדינות רבות הוקמו מוסדות, גופים סטטוטוריים, זרועות ביצוע ממשלתיים ומכוני מחקר ייעודיים שמטרתם לסייע למקבלי ההחלטות לזהות את מכלול הזדמנויות והחסמים בתחום ה-SETI, ליצור תמריצים לעידוד חדשנות ומו”פ, ולקדם את הטמעתם של כלים ייעודיים ושיטות עבודה מיטביות (“best practices”) לצורך הכוונת מדיניות SETI. מטרת הפרויקט היא למפות את מבנה ומערך ה-SETI בישראל, לתארו באמצעות מדדים רלוונטיים ולבחון את החוזקות והחולשות של המדע הישראלי ומדיניות הטכנולוגיה והחדשנות, תוך כדי מתן דגש מיוחד לכלי המדיניות ולשיטות עבודה מיטביות.
הדו”ח בנוי משבעה חלקים הכוללים: סקירת רקע היסטורי של מערך ה-SETI הלאומי – מתמקד בהתפתחות ובהישגי המדע והטכנולוגיה באקדמיה ובתעשייה הישראלית; תיאור, ניתוח ומיפוי המסגרת הכלכלית לחדשנות ואת הזרזים לצמיחה כלכלית באמצעות מדדים כלכליים ומדדי מו”פ השוואתיים; בחינה באמצעות מדדים ביבליומטרים השוואתיים (פרסומים מדעיים ופטנטים), את מעמדה של ישראל ביחס למדינות ה-OECD. מחזור מדיניות ה-SETI (קביעת סדר היום, גיבוש מדיניות, קבלת החלטות, יישום מדיניות); מיפוי מערך המחקר והחדשנות הישראלית (תרשים ארגוני) תוך התייחסות לתפקידם של שחקנים וגופים שונים במערכת החדשנות והמדע הישראלית; ניתוח SWOT של מערכת ה-SETI של ישראל; שלושה אינוונטרים – אינוונטר המוסדות הקשורים לפעילות מחקר וחדשנות, אינוונטר כלי המו”פ (הכלים והמכשירים באמצעותם מקודמת מדיניות ה-SETI) ואינוונטר הכלים המשפטיים (חוקים, תקנות והסכמים בינלאומיים הקשורים לפעילות מדע, מחקר, טכנולוגיה וחדשנות).