יישום הגז בתעשייה חייב לימוד דילמת השינוע בתוך המדינה. בפתרון שנבחר משנעת חברה ממשלתית את הגז אל מרכזי החלוקה ואל הצרכנים הגדולים אבל השינוע לתעשיות היותר קטנות הושאר ליוזמה הפרטית. להערכתנו נוצר אי שוויון בהזדמנויות למימוש יתרונות הגז בתעשייה הקטנה והבינונית ובעיקר יפגע התכנון הנוכחי בתעשייה הקלאסית, שבה עלויות האנרגיה מהווה חלק משמעותי בהוצאות ושרווחיותה אינה מאפשרת לה להתחרות ללא החלפת הדלק הנוזל בגז הטבעי. אנו ממליצים על תיקון במדיניות.
יישום הגז לתעשייה סינטטית נראה לנו כלכלי ללא ספק עבור הצריכה המקומית של פלסטיקה, פולימרים ודשנים ומשמעותי לעתידה של מדינת ישראל ונמשך המחקר להבנת האופציות וההשלכות על המדיניות הלאומית המומלצת.
מאפייני הגז המחייבים תכנון טווח ארוך :
- השקעות תשתית גבוהות מאד.
- ההשקעות שנעשו מחייבות יישום מלא – יש לבדוק.
- יצוא הגז מחייב אף הוא תשתיות הולכה או השקעות ניזול.
- מחירי הגז מושפעים בו זמנית ממחירי הנפט ומרגולציה. חשוב להעריך מה ינצח בטווח הארוך.
- השימוש בגז לחשמל מצוי בעלייה מתמדת בגין זיהום מופחת.
- השימוש לתעשייה כימית יהיה אטרקטיבי ככל שעלות הגז לתעשייה תהיה מותאמת למדיניות ארוכת-טווח מוסכמת.
- המיסוי הגבוה מאפשר מדיניות מכוונת.
- מאפשר קידום התעשייה והאוכלוסיה בנגב באזור תעשייתי ממילא.
- תואם ומתחבר למדיניות מניעת התלות בנפט דרך ייצור הביניים.
תכנית העבודה למימוש תכנית לאומית בנושא מתוכננת לכלול :
- לימוד מסודר של ניסיונן של מדינות אחרות שכבר מימשו ייצור תעשייה מבוססת על הגז הגולמי.
- חיזוי המגמות העולמיות והרגישות של דרישות ושל ייצור נוסף שבדרך.
- ניתוחים כלכליים המבוססים על תרחישים שונים המשלבים הנחות של עלויות הגז, ההשקעות והמחירים העולמיים.
- ניתוח החדשנות הכימית שכבר קיימת ואפשרויות שילוב האקדמיה עם התעשייה לפיתוח כימיית ה- downstream (למשל קטליזה הטרוגנית)
- שילוב פורום של תעשיות מובילות, תעשיות יזמיות, מומחים מהאקדמיה, מומחים בשוק האנרגיה, נציגי ממשלה (רגולציה ופיתוח עסקים) ושוק ההון
- שילוב של דחיפה מלמטה bottom up עם מדיניות מלמעלה top down.
- מימוש אפקטיבי אפשרי רק בתיאום כל הגורמים הנ”ל משולב עם מדיניות ארוכת טווח
במהלך 2011 קיימנו סדרות של מפגשים עם מומחים בתחום הגז הטבעי והתמקדנו ביכולות ובכדאיות של הקמת תעשייה כימית חדשה המפיקה פולימרים ומוצרי המשך רבים נוספים מהגז הטבעי כמקור חומר הגלם.
הדגש בשנת 2012 היה על מחקר ויישום הגז הטבעי לטובת שרותי האנרגיה בתעשייה הישראלית, וחקר הכדאיות בשימוש בגז טבעי ליישום בתעשייה סינטטית של מוצרי המשך. אחת הפעילויות היתה השתתפות בדיון מקצועי של פורום האנרגיה שנערך במוסד נאמן על תמהיל הדלקים המתוכנן למשק האנרגיה הישראלי. בנוסף, השתתף הצוות במספר כנסים בנושא הגז הטבעי.
לאור מאמרים שהפצנו והשתתפות בכנסים ודיונים בשנת 2013 בהם הושם דגש, מחד על החשיבות לחיבור התעשיות הקטנות ומאידך הפער בין העלות לחברות קטנות לבין חברות גדולות, הורדו משמעותית העלויות לחברות הקטנות ומדיניות הקידום של החיבור לתעשיות קטנות הואצה.
הפעילות ב 2014- התמקדה בהשתתפות בדיונים על המדיניות הממשלתית בנושא ובחוות דעת שניתנו לנציגי הממשל ולנציגי התעשייה במטרה לגבש פתרונות לטווח קצר וארוך.
הנושאים העיקריים בהם התמקדה הפעילות בשנת 2014:
- פתרון לטווח הקצר לתעשייה שהגעת הגז אליה נדחתה במספר שנים עקב עיכובים באספקת הגז הארצית. הבעיה דחופה בעיקר בצפון, היכן שמעל ל 30%-מהתעשייה הקלאסית עתירת האנרגיה ממוקמת. הפתרון שקודם הוא שינוע גז דחוס כפתרון ביניים, כאשר עיקר הבעיה הייתה לפתור את בעיות הרגולציה בשינוע הגז.
- הצגת תוכנית התיעוש של הגז הטבעי לתעשיית המשך, בשלב ראשון ייצור אמוניה ומתנול לצרכי השוק המקומי. הנושא חיוני ודחוף גם כדי לפתור את אחסון האמוניה בכמויות גדולות במיכל ישן בצפון הארץ, המהווה איום בטיחותי. המלצנו על זירוז הקמת מפעל לייצור האמוניה בדרום הארץ.
- חוות דעת שעניינה פתרונות למדיניות לאומית נכונה לאור השינויים במחיר הנפט העולמי וירידת מחירי הגז בארה”ב. הנושא מורכב פוליטית, מסחרית והשלכותיו על מדיניות האנרגיה של ישראל גדולות, לפיכך מוסד שמואל נאמן ימשיך לערוך מחקרי עדכון ולהשתתף בדיונים הלאומיים בנושא.
הפעילות בנושא ממשיכה מתוך כוונה לניסיון לשכנע את משרד הכלכלה לאמץ את המסקנות במלואן.