נדמה שעד לא מזמן, חיתול הבד היה סמל מיתולוגי לסביבתנות סגפנית, שמוטב להעריץ אותו ממרחק בטוח.
אבל באחרונה משהו זז. הרב־פעמיים הפכו מלא־אופציה לאופציה, ובחוגים מסוימים — לאובססיה. הטרנד תופח. באחרונה סיימה כפר סבא לחלק יותר מאלף חיתולי בד לתושבים במסגרת המיזם המרשים “עיר אפס פסולת”. פרופ’ אופירה אילון, שככל הידוע לא מקבלת משכורת מאף יצרן חיתולים, סבורה שלא צריך להתאבד על חיתולי הבד. “זה עשוי להיות סוג של ניקוי מצפון”, היא אומרת ומסבירה שיש מחקרים רבים על “environmental moral licensing”, כלומר מעשים סביבתיים בודדים, שבעיני העושה מכשירים את נזקיו בתחומים אחרים.