בתקשורת
972.4.829.2329+
נאמן בתקשורת
חישוב פליטות מתאן משרשרת האספקה של הגז הטבעי
במסגרת המחויבת הבינלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, ערך משרד האנרגיה והתשתיות בשיתוף מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, חישוב פליטות המתאן מתעשיית הגז הטבעי בישראל מקצה לקצה, כולל הפקה, עיבוד, הולכה, חלוקה ומשתמשי קצה. זאת, על מנת שישראל תוכל להעריך נכונה את הפליטות ממגזר זה ולנקוט אמצעים על מנת להפחית את מצאי הפליטות השנתי של גזי חממה, ובעיקר מתאן שהוא גז חממה בעל פוטנציאל התחממות גלובלי (GWP) פי 28 מפחמן דו חמצני
כך ניתן להפוך את יישובי העוטף למודל סביבתי
מינהלת תקומה עובדת על תוכנית לשיקום ארוך טווח ליישובי עוטף עזה. מומחים מציעים: לבנות מחדש, תוך היערכות לאתגרי האקלים
פרופ׳ אופירה אילון, מומחית לאנרגיה וסביבה יחד עם פרופ׳ עדי וולפסון וגליה לימור שגיב, משרטטים בעבודה שהגישו למינהלת תקומה את התחומים העיקריים שיש להקדיש להם תשומות בעת בניית חוסן בר־קיימא: חקלאות וביטחון מזון, בנייה ירוקה, אנרגיה, תחבורה מקיימת, היערכות לשינויי אקלים, התחדשות עירונית וטיפול בפסולת.
קישור אל ראיון של פרופ’ אופירה אילון בנושא ב’כאן תרבות’ (מתחיל בדקה ה 1:37:00)
ישראל מילאה מצבורי פחם וסולר בשל המלחמה, וצפויה להיכשל ביעדי האנרגיה המתחדשת
עבור מדינות רבות בעולם עתות משבר היו גם הזדמנות לבניית חוסן ולהאצת הקמת תשתיות מתקדמות.
לדברי פרופ’ אופירה אילון, “שאיפות לחוד, הסרת חסמים רגולטוריים לחוד והגדלת היקף המתחדשות – גם היא לחוד. גם בארצות הברית אימצו כתפיסת יציאה ממשבר הקורונה את יוזמת הגרין דיל, שקוראת לאסטרטגיית השקעות המתעדפת מעבר לתעשיות מאופסות פליטות. באיחוד האירופי משקיעים ביוזמות כאלו מיליארדים רבים. הנושא הזה חייב להיות בעשירייה הפותחת של הנושאים הדחופים בישראל. זה אומר השקעות לצד פתיחה מואצת של חסמים טכניים ורגולטוריים. מדובר בתשתיות שייצרו מקומות עבודה חדשים וחיסכון משקי ארוך טווח”.
דו”ח מ-2022 הזהיר מפני המוכנות לחירום
“עצוב לגלות שמל”ל ביקשה עכשיו עצות לחיזוק החוסן הלאומי. זה לא דבר שנבנה מהיום למחר, אלא מחייב תכנון ארוך טווח”, אומר אל”מ (מיל.) ד”ר ראובן גל, ששימש כסגן ראש המל”ל באינתיפאדה השנייה, וכיום עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון.
“ההיסטוריה מלמדת שברגעי משבר צריך מנהיג הזוכה לאמון רב, ויודע להעניק תחושת ביטחון. זה לא המצב כעת בישראל, ומל”ל לא יכולה לפתור זאת”.
משמעות המילה חוסן
ראיון עם אל”מ במיל’ ד”ר ראובן גל, לשעבר הפסיכולוג הראשי של צה”ל ומומחה לחוסן לאומי, עמית מחקר בכיר ב”שמואל נאמן”, הטכניון: משמעות המילה חוסן. האינתיפאדה השנייה עם אוטובוסים מתפוצצים ונהרגו מעל לאלף איש בעיקר בקרב אזרחים והיה צריך להמשיך לתפקד. צריך להאמין בצבא ובמשטרה.
הרגע שבו הרגשתי שאני לא יכולה לעבוד יותר
אופירה אילון, אורלי נתן, נעמה שפירא
כשמדברים על שינוי האקלים, מתמקדים בעיקר בנזקים המאקרו־כלכליים, אבל נוטים להתעלם מהנזקים ברמת הפרט. חוקרות אקלים וסביבה מזהירות כי ככל שהעולם ימשיך להתחמם – ייפגעו פריון העבודה ואיכות החיים
תושבי הערים חשופים במיוחד להשפעות שינוי האקלים בשל תופעה שנקראת “אי החום העירוני”
באחרונה נערך מחקר חדש במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, שבדק את ההשפעה שיש לשינוי האקלים על תל אביב ואת העלות הכלכלית של אי־היערכות לשינויים אלה. המחקר בוצע לבקשת העירייה ובמימונה, בהובלת החוקרות נעמה שפירא, אורלי נתן, דנה גבאי ופרופ’ אופירה אילון.
הרסתם לבד? מחדל המיחזור מטביע את ישראל בהרים של פלסטיק
לדברי פרופ׳ אילון ״הפחים הכתומים ברשויות המקומיות הם כרגע לא הפתרון, שיעור האיסוף בהם הוא נמוך. המשרד להגנת הסביבה נכשל. היעדים שהגדיר בתחום הפסולת לאורך השנים לא הושגו והיטל ההטמנה והפרדה של פסולת במקור לא תורמים לצמצום ההטמנה. חיוני לשקף לציבור שטיפול בפסולת, בין אם על ידי מחזור, הפקת אנרגיה או הטמנה, כרוך בעלויות כלכליות וסביבתיות גבוהות מאוד”.
אנחנו לעולם לא נהיה חוקרים טובים כמו שהיינו בשנים הראשונות לחיינו
מדוע ילדים הם החוקרים הכי מוצלחים? מהו תפקידו החשוב ביותר של בית הספר? מה כדאי ללמוד כדי להתקבל למוסדות היוקרתיים להשכלה גבוהה? וכיצד הצבא תורם להצלחה אקדמית?
כל התשובות מפי פרופ’ עירד יבנה
ירושלים מתמלאת במגדלים אבל האם זה באמת יעשה טוב לעיר?
רחל אלתרמן
פרופ’ רחל אלתרמן מסבירה ומתריעה כבר שנים מפני הצפת הערים הגדולות בישראל במגדלים
עלות אי ההיערכות לשינויי אקלים בעיר תל אביב-יפו / ראיון של פרופ’ אופירה אילון בתכנית כאן בסביבה
פרופ’ אופירה אילון תיארה מחקר שהוזמן ע”י עיריית תל אביב, העיר הראשונה בישראל שהכינה תכנית הערכות לשינוי אקלים, בו ביקשו לבדוק מה יקרה אם לא יערכו להתחממות ב-2050. נזקים של 2 עד 4 מיליארד ₪ (בהתאם לתרחישים) הנובעים מפגיעה בבריאות הציבור ותמותה, עלייה בצריכת האנרגיה ופגיעה בתעסוקה המקומית.
קישור לראיון המלא עם פרופ’ אילון ב’כאן’. הראיון מתחיל בדקה 03:00.