הצלחה חלקית לשילוב חרדים באקדמיה – התוכנית אפקטיבית בעיקר לנשים

ראובן גל, איליה זטקובצקי

10,000 חרדים למדו במוסדות אקדמיים ב- 2014 – רובם במכללות עם מסגרות ייעודיות; מתוכם, 60% היו נשים, בעוד שיעור הגברים נמצא בירידה.

לפי מחברי הדו"ח, כלל לא ברור אם המשק ערוך לקליטתם של 1,800 חרדים בעלי תואר אקדמי שייצאו בקרוב לשוק העבודה

למה העברת מערכת התכנון למשרד האוצר יכולה להיות דווקא בשורה טובה?

רחל אלתרמן

לדברי פרופ' רחל אלתרמן מהטכניון צפויה העברת מינהל התכנון למשרד האוצר, שאישרה אתמול הכנסת, אינה בהכרח לרעה. באופוזיציה תוקפים: "מערכת התכנון עברה לעולם שמסתכל על הכל דרך פריזמה אחת – רווחים"

אות הגלובוס השחור הוענק לקצא"א בגלל הזיהום בעברונה

חיים וסביבה, ארגון הגג של הירוקים העניק את התואר לחברת קו הנפט ומתח ביקורת חריפה על התנהלותה החשאית ועל התעלמותה מדו"חות מבקר המדינה.

דו"ח מוסד שמואל נאמן על עלות הזהום נכלל בשיקולים.

ד"ר דפנה גץ, ראשת המרכז למדיניות מדע, טכנולוגיה וחדשנות במוסד נאמן בטכניון: על מדיניות מו"פ בישראל

דפנה גץ

ראיון עם ד"ר דפנה גץ, ראשת המרכז למדיניות מדע, טכנולוגיה וחדשנות, מאת אופיר כפרי.

ד"ר גץ הינה עמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן.

בנוסף היא משמשת כמנהלת מרכז המידע של מוסד נאמן.

לנשים לא משתלם לעבוד בהיי-טק בישראל: פערי השכר המדהימים של אומת הסטארט-אפ

בניגוד למצב אצל גברים, שכרן של נשים בהיי־טק אינו גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק.

נתונים חדשים חושפים: ההיי־טק מפלה יותר מתעשיות אחרות בין נשים לגברים

התאחדות התעשיינים: "ביטול הפטור מבלו על תעשיית הביו-דיזל יביא לחיסולה"

במכתב לשרי האוצר, התשתיות והגנת הסביבה, קורא נשיא ההתאחדות, שרגא ברוש, להחיל פטור מבלו על ביו-דיזל למספר שנים קבוע וידוע מראש, ובאופן שיאפשר את הוודאות ואת האופק הכלכלי הנדרשים עבור משקיעים בתחום.

הנזק מהדליפה של קצא"א: מעל חצי מיליארד שקל

אופירה אילון, נפתלי טוביה, ציפי עשת

חוקרי מוסד נאמן וחברת עדליא חישבו בעזרת מודל של הממשל האמריקאי את עלות הנזק מדליפת הנפט בעברונה והתוצאה, רחוקה מאוד מהערכת הממשלה, עומדת על כחצי מיליארד ש"ח

שיעור נורבגי בתעשיית הגז

גרשון גרוסמן

מה ישראל יכולה ללמוד מנורבגיה על גז טבעי והאם ענף ההייטק יוכל להיות הקטר של התעשייה הזאת?

על המדינה לעודד שימוש בקו גנרציה

גרשון גרוסמן

בעת ייצור חשמל ממקורות חום בטמפרטורה גבוהה (כגון זו המתקבלת משריפת דלקים) נוצרת כמות נכבדה של חום שיורי הנפלט בטמפרטורה נמוכה.

בתחנות כוח מרכזיות החום השיורי מנוצל לצורך ייצור קיטור וממנו לייצור חשמל נוסף (מחזור משולב – Combined Cycle) אך שככל שלא ניתן לעשות שימוש בחום השיורי, שערכו התרמודינמי נמוך, הוא נפלט לים או לאוויר הסביבה ליד תחנת הכוח. לעומת זאת, יצרן פרטי של אנרגיה (חשמל ואנרגיה תרמית) שהינו צרכן גם של חום וגם של חשמל, יכול לעשות שימוש בחום השיורי ולהגדיל במידה ניכרת את היעילות האנרגטית של ניצול מקור החום הראשוני.

לכך מתלווה חיסכון באנרגיה למשק הלאומי, הקטנת התלות בדלק מיובא, יישור שיאי ביקוש ויצירת רזרבה הולמת במשק החשמל וכמובן, חיסכון בזיהום. על כן קוגנרציה אינה רק אינטרס של היצרן/צרכן הפרטי אלא גם של המשק הלאומי, והמדינה מעודדת פעולות כאלה.

פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן של הטכניון קורא להסדיר את הרגולציה ולעודד שימוש בחום השיורי בקוגנרציה

בדרך לייבוש: האם אפשר להציל את ים המלח?

אופירה אילון, יורם אבנימלך

התייבשות ים המלח זורעת הרס בחבל ארץ יפהפה ומוחקת מהמפה אוצר טבע עולמי.

בולענים נפערים, אתרי תיירות מובילים נחסמים בגדרות ובעלי חיים ייחודיים לא מבינים לאן נעלם המעיין שלהם. גם פרויקט תעלת הימים, מתברר, לא באמת עומד על הפרק. 

דו"ח מוסד נאמן משנת 2007 מצביע על הצורך בפעולה.