ההשקעה ביצירת הון אנושי בטכניון בחיפה

שלמה מי-טל, אמנון פרנקל

חוקרי הטכניון בחיפה : ההשקעה ביצירת הון אנושי בטכניון מניבה תשואה שנתית של 76-197 אחוז לפחות

השכלה גבוהה: בוגרי הטכניון מפיקים הכנסות של 21 מיליארד דולר בכל שנה

“מדובר בהשקעה ללא סיכון” נכתב במחקר שבדק את התשואה של יוצאי המוסד הטכנולוגי מול ההשקעה בחינוך.זוכה פרס נובל הישראלי, דן שכטמן אינו לבד

חוקרים: בוגרי הטכניון אחראיים ל-20% מהתפוקה הגולמית השנתית של ההיי-טק בארץ

שלמה מי-טל, אמנון פרנקל

בסך הכול, עומדת התפוקה של הבוגרים הללו על לפחות 21 מיליארד דולרים לכל מחזור לימודים בטכניון – כך עולה ממחקר שנערך על ידי חוקרים מהמוסד האקדמי ● זאת, מתוך תשואה של בין 35 ל-60 מיליארד דולרים לכל מחזור ● עוד נתגלה במחקר, כי 14% מעובדי ההיי-טק בארץ הם בוגרי הטכניון וכי כ-18% מהבוגרים עבדו או עובדים בסטארט-אפים

ברנע: “הסיכון בפירמידות גבוה יותר מתמחור השוק, חוט השדרה של הדירקטורים בהן – גמיש”

“אם השוק היה מתמחר נכון את הסיכון, אז הריבית על החוב היתה גבוהה הרבה יותר והתמריץ לבנות פירמידות היה מתבטל”, סבור ברנע

ב-2008 מצאנו שנפילת 2 קבוצות תביא לקריסת המערכת

ירום אריאב, מנכ”ל משרד האוצר לשעבר, חשף בכנס ריכוזיות דיונים בין האוצר ובנק ישראל: “כשליהמן נפל, היה חשש שהמערכת הפיננסית בישראל תקרוס” ■ על המחאה: “ביטאה מיאוס מריכוז העושר בידי מעטים”

שטרום: לבנקים שנשלטים על ידי קבוצות גדולות אין אינטרס לממן מתחרים

ח”כ וילף: “מעריב” הפך לפלטפורמה של מאבק באלו שמתנגדים לריכוזיות; האחזקה של הטייקונים בכלי תקשורת נועדה לשמר את חוסר התחרותיות

המדען הראשי: ההשקעה הממשלתית במו”פ הולכת ופוחתת

דפנה גץ

אבי חסון התריע מפני התדרדרות ההשקעה במחקר ופיתוח בישראל במהלך כנס הרצליה ואמר כי “ללא השקעה רציפה וודאית לא ניתן להמשיך ולהוביל את המקום שלנו בהוצאה למו”פ לנפש ביחס לעולם”

2 חדרים ב 2 מיליון שקל זה דיור בר השגה?

אמילי סילברמן

אחרי שהמחאה החברתית ודו”ח טרכטנברג חשפו את הצורך הקיומי בישראל בדיור בר־השגה, מפתיע שגם את ההגדרה הפשוטה של המונח הזה שפועלת בכל העולם, משרד האוצר הצליח להרוס

שעון העצר של הקואליציה

ראובן גל

חוק טל, המסדיר את נושא קבלת הפטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות, עלה השבוע לדיון בכנסת, אלא שהסכמה לא נראית באופק. חצי שנה נותרה לתחולת החוק, ואם הצדדים לא יתגמשו, ייתכן שעל כך תיפול הממשלה; נתונים מעניינים שנחשפו בוועדת החוץ והביטחון מעידים על גידול משמעותי במספר החרדים שמתגייסים לצבא ולשירות לאומי; וגם – מדוע שאלקין יהיה מעוניין לתמוך בחוק לשון הרע? סיכום השבוע בכנסת

המים של המחר

גלעד פורטונה, שירי פרוינד-קורן

המים של המחר

העולם נשען על תעשיות עתירות מים, שזקוקות לפתרונות שייעלו את השימוש במשאב היקר הזה, כמו למשל תעשיית הגז שמתפתחת בישראל בצעדי ענק. פרויקט משולב של ניוטק, מוסד נאמן ומכון היצוא יציג ממצאים ראשונים בכנס במכון היצוא.

“אסור לתעשיית המים הישראלית לנוח על זרי הדפנה, אלא עליה להמשיך לפעול לביצור מובילותה בעולם”. את הדברים האלה אמרה דיתה ברוניצקי, מנכ”לית ענקית האנרגיה הגיאותרמית אורמת, בכנס סביבה ותעשייה שקיים באחרונה העיתון הכלכלי דה מרקר . הדברים נאמרו במסגרת דיון על עתיד התעשייה הישראלית.

גם בניוטק, מכון היצוא ומוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית סבורים שאי אפשר לשקוט על השמרים, ולכן הם פועלים ביחד להגביר את כוח התחרות של תעשיית המים הישראלית בעולם. אחד הפרויקטים שלהם נועד למפות מגזרים תעשייתיים עתירי מים, שזקוקים לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים כדי להתייעל ואפילו ממש לשרוד עסקית.  

מדובר בפרויקט מחקרי שהחל בסוף יולי 2011 ועתיד ככל הנראה להימשך שנה, בהובלתו של ד”ר גלעד (גילי) פורטונה, ראש המרכז למצוינות תעשייתית, ועמית מחקר בכיר במוסד נאמן. פורטונה מביא איתו ניסיון עשיר בתעשייה הישראלית, עם תפקידים בכירים בעברו בטבע ובכי”ל, והוא מהיזמים שעומדים מאחורי חברת טיהור המים המצליחה אקוויז. לצידו מרכזת את הפרויקט עוזרת המחקר שירי פרוינד קורן.