מוסדות המחקר האקדמי בישראל עומדים כיום בפני אתגרים משמעותיים שההתעלמות מהם עלולה לסכן את עתידם, מעמדם ותפקידם בחברה כמגדלור של ידע ומובילי דרך. חלק מהאתגרים נובעים מהממשק והתלות של המוסדות בגורמים חיצוניים, אחרים הם תוצאה של עיוותים פנימיים שנוצרו בתוך המערכת האקדמית עצמה, כתוצאה מהניסיון לשפר את מעמדה כלפי חוץ, תוך כדי שחיקת ליבת העשייה האקדמית.
מטרת הפרויקט הינה לאפיין ולמפות את האתגרים העיקריים העומדים בפני מוסדות המחקר האקדמיים ולהציע דרכים מעשיות לארגון מחדש של המערכת (או חלקה) ושינויים שיתרמו לחיזוק הליבה האקדמית.
מסמכים:
רינת קליין, ורד גלעד, ציפי בוכניק, בנימין בנטל, דן פלד
כניסתה המואצת של הבינה המלאכותית להשכלה הגבוהה משנה את אופן יצירת הידע, את שיטות ההוראה
גוברת ההכרה בחשיבות שילובם של ידע מדעי, נתונים וראיות בתהליכי קבלת החלטות ציבוריים. עם זאת,
על רקע התרחבות השיח בישראל על חוסן לאומי, גוברת ההבנה כי יכולות מדעיות וטכנולוגיות, ובפרט
המסמך עוסק בצורך המכריע של החינוך ההנדסי להתפתח ולהטמיע עקרונות של קיימות וכלכלה מעגלית (CE)
האוניברסיטה, מראשיתה בימי הביניים ועד היום, רואה את יעודה העיקרי בטיפוח ובהנחלת ידע לשמו, כזה
