מטרת המחקר הייתה לבחון, ברמת המיקרו, את הגורמים והסיבות המביאים את ה”אוכלוסייה החזקה” להגר מערי הפיתוח ואליהן. אבחון המניעים של אוכלוסייה זו להגירה אל ערי הפיתוח או לאי הגירה אליהן, וניתוח עמדותיה ודעותיה לגבי מרכיבים שונים הקשורים בעיר הפיתוח, יכולים להוות בסיס לגיבוש מדיניות משיכה של “אוכלוסייה חזקה” ואיכותית אל ערי הפיתוח. הניתוח עשוי לתרום מידע חיוני וחשוב שיעזור בעיצוב מדיניות ציבורית לקידום ערי הפיתוח בישראל. ערי הפיתוח בהן התמקד מחקר זה הן: קריית שמונה, כישוב המרוחק מ”המרכז”; חצור הגלילית, כישוב עירוני קטן, המרוחק פחות ממרכז הארץ; ומגדל העמק, כישוב הקרוב יותר לאזור המטרופולין של חיפה – דגם של עיר פיתוח מצליחה, המושכת אליה כוח אדם מיומן ומשקי בית מקרב ה”אוכלוסייה” החזקה