מדינות רבות מפתחות לעצמן מפת דרכים לתשתיות מחקר מתוך כוונה להקצות את המשאבים המוגבלים המיועדים לתשתיות מחקר בצורה מתואמת ברמה הלאומית ותוך לקיחה בחשבון של התפתחויות ברמה הבינלאומית.
קיימות הרבה מפות דרכים מוצלחות שזמינות לניתוח וסקירה ומציגות מגוון רחב של אפשרויות מבחינת הרציונאל, ההיקף ותהליך הבנייה שלהן. לכן, לא ניתן להגדיר מודל או תבנית אוניברסליים מועדפים למפת דרכים לתשתיות מחקר.
בדו”ח הנוכחי סקרנו את התהליך שעברו מספר מדינות נבחרות: פינלנד, אוסטרליה, הולנד והפורום האירופי לתשתיות מחקר ESFRI, משלב מיפוי תשתיות המחקר ועד שלב פרסום מפת דרכים ועדכונה. הדו”ח יכול לשמש ללמידת תהליך בניית מפת הדרכים שעברו מדינות אחרות ולאפשר בחירה של המתווה שמתאים לבניית מפת דרכים לתשתיות מחקר בישראל.
(ESFRI (The European Strategy Forum on Research Infrastructures – מפת הדרכים של ESFRI עוסקת בתשתיות כלל-אירופאיות, מתוך מטרה לשמש פלטפורמה לדיון בין המדינות השונות ולאפשר תכנון עקבי המנצל בצורה מיטבית את היכולות והמשאבים הקיימים. ב-ESFRI נבנו עד היום שלוש מפות דרכים בשנים 2006, 2008 ו-2010.
תהליך בניית מפות הדרכים ב-2006 וב-2008 כלל איסוף הצעות לתשתיות מחקר עתידיות ממדינות האיחוד ששימש בסיס לבחירת רעיונות למפת הדרכים, וועדות עבודה וקבוצות מומחים מכל תחומי המדע והטכנולוגיה, שעסקו בניתוח הצרכים המדעיים והטכנולוגיים לפי תחומים.
מפת הדרכים ב-2006 כללה 35 לתשתיות מדעיות חדשות ובעדכון ב- 2008 נוספו 10 תשתיות חדשות. בעדכון של 2010, ראתה ESFRI את עיקר אחריותה ביישום התשתיות שנכללו במפות הדרכים הקודמות ובנוסף, נעשה עדכון בתחומי האנרגיה ומדעי הביולוגיה והרפואה. במפת הדרכים ב- 2010 מופיעות 38 תשתיות.
נציגי ESFRI עובדים עם הממשלות ועם האיחוד האירופי על מנת להקצות את המשאבים הנדרשים לתשתיות המחקר.
בפינלנד ובהולנד נבנו עד היום שתי מפות דרכים ב-2008 וב-2013/2012.
מפות הדרכים של פינלנד ושל הולנד הן שילוב של תשתיות מחקר גדולות שנמצאות במפת הדרכים האירופית ותשתיות של ארגוני מחקר במדינה.
תהליך בניית מפות הדרכים כלל: איסוף בקשות להיכלל במפת הדרכים, ועדת היגוי לאומית של מומחים, פאנלים של מומחים בינלאומיים וקבלת משוב מהארגונים שהגישו את הבקשות.
מפת הדרכים של פינלנד כוללת 20 תשתיות מחקר לאומיות ש-13 מהן מקושרות לתשתיות במפת הדרכים של ESFRI ומפת הדרכים של הולנד כוללת 25 תשתיות מחקר לאומיות ש-16 מהן מופיעות במפת הדרכים של ESFRI.
בפינלנד, תהליך בניית מפות הדרכים כלל הערכת עלויות. פינלנד מוציאה כ-yr/€M 130 על תשתיות המחקר הלאומיות וכ- yr/€M 30 דמי השתתפות בתשתיות מחקר בינלאומיות.
בהולנד לעומת זאת ב-2008 הועדה החליטה לא לכלול חלק פיננסי על מנת שלא להיות מושפעת משיקולים כלכליים בקביעת מפת הדרכים. ב-2012 כבר יועד תקציב של 80 מיליון אירו להקמה ושדרוג של תשתיות מחקר.
באוסטרליה מפת הדרכים נבנתה בדרך שונה, המבטאת את תחומי העדיפות לתשתיות מחקר ברמה הלאומית, מתוך מטרה לפתח את יכולות המחקר של אוסטרליה ולשפר חדשנות ותוצאות מחקר בשנים הבאות.
עד כה פורסמו באוסטרליה שלוש מפות דרכים בשנים 2006 , 2008 ו- 2011. גם תהליך התכנון והביצוע האסטרטגי של השקעות בתשתיות מחקר באוסטרליה שונה ממדינות אחרות ומפוצל לשני שלבים: הראשון בניית מפת הדרכים והשני, יישום מדיניות ההשקעה.
מפת הדרכים של אוסטרליה ב- 2006 כללה סט של יכולות מחקר בעלות עדיפות. במפת הדרכים של 2008 כבר הובא בחשבון שלחלק מהתשתיות יש צרכים משותפים ולכן נעשה קיבוץ של מספר תחומי יכולת על מנת לעודד את האינטראקציה ביניהם ולהדגיש את הקשר שבין תחומים משלימים. במקביל, הוכנה תוכנית השקעה לכל תחום יכולת, אשר מציגה תשתיות מחקר מומלצות להשקעה ואושרה חלוקת תקציב של כ- M500$ בין תחומי היכולת השונים למשך שבע שנים 2011-2006.
מפת הדרכים של 2011 מתארת תחומי יכולת בתשתיות מחקר הנדרשים לתמיכה במחקר מצוין החוצים את תחומי העדיפות Australia’s National Research Priorities (NRPs). ה-NRPs משקפים תחומים בעלי חשיבות מיוחדת לאוסטרליה, שמאמץ מחקר ממוקד בהם, הוא בעל פוטנציאל לשפר תוצאות מדיניות רחבה יותר ולהביא לשגשוג לאומי.
מפת הדרכים של 2011 מכסה תחומי יכולת בסקלה לאומית שבדרך כלל דורשים השקעה בסדר גודל של 20 עד 100 מיליון דולר לתקופה של חמש שנים לכל תחום יכולת.
בכל המדינות שנסקרו הוחלט על עדכון של מפות הדרכים אחת לשנתיים או שלוש שנים. פרק זמן שיאפשר לתאר התפתחויות חדשות ולבחון האם הבחירה של התשתיות היתה נכונה.
