בחינת וזיהוי הקשר בין ממוצע לשונות זמני הנסיעה בדרכים עירוניות

מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון ולהעריך חלק מהגורמים המשפיעים על שונות זמן הנסיעה. הגורמים שיבחנו במסגרת העבודה הם נפח תנועה, בקרה, סביבה וגיאומטריה של הדרך. המחקר נועד להוות את שלב הגישוש (Pilot) לסקר מקיף לצורך כיול מודל שיחזה את שונות זמן הנסיעה. זמן נסיעה בקטע דרך משמש כאומדן ראשוני וחשוב לאיכות זרימת התנועה בקטע ובצמתים שלאורכו. גודל זה משמש בתוכניות הצבה כמשתנה החלטה עיקרי שעל פיו נקבעים נפחי התנועה של שווי משקל במערכת הדרכים. יחד עם זאת, סביר להניח שנהגים המקבלים החלטה לגבי מסלול הנסיעה הרצוי להם, מתחשבים גם במספר פרמטרים תנועתיים נוספים המאפיינים את הנסיעה, למשל מידת אי הוודאות לגבי הזמן המתבטאת בשונות זמן הנסיעה. במסגרת הסקר נבחרו 6 אתרים לניסוי: 4 קטעי דרך בחיפה ו- 2 קטעי דרך בתל-אביב. בכניסה וביציאה של כל קטע הוצבו מצלמות וידאו שצילמו את כל כלי הרכב היוצאים והנכנסים לקטע. מתוך הסרטים נקבע זמן הכניסה והיציאה מהקטע. הזמן נמדד מתוך שעון ספרתי המופיע על תמונת ווידאו. המסקנות העיקריות הן: 1. קיימים הבדלים מובהקים בזמני הנסיעה בין האתרים השונים. הבדלים אלה נובעים בראש וראשונה מקיום צמתים מרומזרים: בדרך אבא חושי ומוריה ומהעדר צמתים מרומזרים בדורי ולוי אשכול. 2. סטיית התקן של זמני הנסיעה גבוהה יחסית בדרך חושי, רח’ מוריה ודרך בני אפרים. לעומת זאת, בדרך דורי, ברח’ פרויד וברח’ לוי אשכול, סטיית התקן נמוכה יותר. הבדלים אלה ניתן ליחס לקיום צמתים מרומזרים: בדרך אבא חושי, מוריה ודרך בני אפרים ומהעדר צמתים מרומזרים בדורי, פרויד ולוי אשכול. 3. לא נמצא שלנפח התנועה השפעה על זמן הנסיעה הממוצע, סטיית התקן או החציון. יש לזכור שטווח נפחי התנועה במדגמים השונים הוא מצומצם יחסית. כ- 86% מהמדגמים נאספו בנפחי תנועה עד 1,800 כלי רכב בשעה, וכ- 70% עד 1,200 כלי רכב בשעה. טווח זה של נפחים הוא נמוך מהקיבולת (סביבות 3,000 כלי רכב בשעה לשני נתיבים). זאת כנראה הסיבה שאין מבחינים בהארכת זמן הנסיעה עם הגידול בנפח התנועה. 4. זמן הנסיעה הממוצע של המשאיות גבוה יותר מזה של כלי הרכב האחרים. אולם, למרות, לא אובחנה תלות בין חציון זמן / ק”מ לרכב קל לפי אחוז רכב הכבד בשתי קטגוריות של נפח תנועה (מעל ומתחת ל- 1,500- ). 5. חסרונות שיטת הדגימה הנוכחית – השיטה שנוסתה בעבודה זאת (צילום ופענוח של סרטי וידאו) היא שיטה עתירת כוח-אדם ודורשת מאמצים רבים בצילום וניתוח הנתונים. בנוסף, שיטה זאת מאפשרת מידה רק של כלי רכב שזוהו בשתי תחנות המדידה – אחוז כלי רכב אלה מסה”כ נפח התנועה עשוי להיות קטן. לא מומלץ להתבסס בעתיד על שיטה זאת. 6. הצעה לבדיקת שיטה חלופית לאיסוף נתונים – מומלץ לבחון ישימות ותקפות של שיטה לאמידת ממוצעי ושונויות זמני נסיעה המבוססת על שימוש בנתונים מחתך רוחב של דרך. היתרון הגדול באיסוף נתונים מחתך רוחב הוא בזמינות מכשור ובקלות איסוף הנתונים. הבחינה הנדרשת תתייחס לתכנים הבאים: א. קשרי הגומלין בין נתוני המהירות בחתך של דרך לזמני נסיעה בקטע דרך. ב. מספר עמדות המדידה הדרושים כדי לאמוד את הממוצעים והשונויות של זמני הנסיעות בקטעי דרך עם מאפיינים תנועתיים וגיאומטריים שונים. לאחר ביצוע בדיקות אלה, ניתן יהיה לכייל מודל שיאפשר אמידת פרמטרים של זמני נסיעה מתוך נתונים של חתך רוחב.