אתיקה באקדמיה
כיצד שומרת האקדמיה על חופש המחשבה והמחקר בעידן של אתגרים פוליטיים, כלכליים וחברתיים?
בכנס אתיקה באקדמיה, שנערך במוסד שמואל נאמן ב- 12.2.2025 ואורגן על ידי פרופ’ עלי זלצברגר ראש תחום האתיקה במוסד נאמן, פרופ’ נטע זיו, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב ורינת קליין, חוקרת במוסד שמואל נאמן, התכנסו חוקרים מובילים כדי לדון בסוגיות האתיות המרכזיות המעצבות את עתיד ההשכלה הגבוהה.
“מבלי לזנוח את המאבק למען שלטון החוק, אנחנו צריכים לנסות לטפל ולטפח את האתיקה – שהיא עצמה מרכיב מרכזי במסגרת שלטון החוק, ובלנסות להתחיל בחלקתנו הקטנה – האקדמיה.” ~ פרופ’ עלי זלצברגר ראש תחום האתיקה במוסד נאמן
“האקדמיה, במיטבה, היא מרחב של ערכים, מחויבות, אחריות ציבורית. כשהטכנולוגיה מתרחבת במהירות שיא, ובד בבד מתערער המצע הערכי סביבנו, השאלות האתיות שאנו ניצבים בפניהן מבקשות התבוננות כנה ואמיצה על ההתנהלות שלנו, עצמנו.”~ פרופ’ שמעון מרום – מנכ”ל מוסד שמואל נאמן
הנושאים המרכזיים שעלו לדיון:
- עקרונות האתיקה האקדמית
- אתיקה וחופש אקדמי – מהם גבולות החופש האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה?
- תפקיד האקדמיה במרחב הציבורי – כיצד מאזנים בין אחריות ציבורית לבין עצמאות מוסדית?
- אתיקה של פילנתרופיה באקדמיה – השפעתה על מחקר והוראה. האם מימון פרטי מחזק את האקדמיה או מסכן את עצמאותה? כסף “מוכתם” – האם למוסדות אקדמיים יש חובה לבדוק את מקורות המימון?
בין המשתתפים:
- פרופ’ שמעון מרום – מנכ”ל מוסד שמואל נאמן
- פרופ’ נח דרזנר – אורח מאוניברסיטת קולומביה בארה״ב
- הרב יובל שרלו – ראש תחום האתיקה בארגון רבני צוהר
- פרופ’ יאני נבו ופרופ’ רבקה כרמי מאוניברסיטת בן־גוריון
- פרופ’ דניאל סטטמן, פרופ’ דניאל שפרלינג, מר גדעון הרשנר וד“ר תמי הראל־בן שחר מאוניברסיטת חיפה
- פרופ’ דוד הד מהאוניברסיטה העברית
- פרופ’ בועז גולני מהטכניון
- פרופ’ סיביל היילברון ממכללת סמינר הקיבוצים
- ד”ר טלי יריב־משעל ועו”ד גליה פיט מאוניברסיטת תל אביב
- ד”ר אפרת בן שושן־גזית
- מר אריאל וייס – לשעבר מנכ”ל קרן “יד הנדיב”
- עו”ד בשאיר פאהום־ג’יוסי מקרן “ניובאואר”
המשתתפים הציגו נקודות מבט מגוונות על הקשרים שבין אתיקה, מחקר, פילנתרופיה והשפעה חברתית. הדיונים בכנס העלו סוגיות קריטיות שימשיכו ללוות את השיח האקדמי, ובקרוב יפורסם נייר עמדה שירכז את התובנות והמסקנות בתחום הפילנתרופיה באקדמיה.
עם זאת, מסר אחד היה ברור: האקדמיה אינה יכולה לפעול בבידוד, אלא זקוקה לשיח פתוח עם החברה, המדינה והמוסדות הפילנתרופיים, במטרה להבטיח את שגשוגה תוך שמירה על ערכיה הבסיסיים.
נשמח לשמוע את דעתכם! מהם האתגרים האתיים המרכזיים של האקדמיה כיום?