תוכנית “עמיתי רוטשילד” (Rothschild Fellowships Program) נחשבת לאחת התוכניות היוקרתיות לפוסט דוקטורט מבין התוכניות המיועדות למשתלמים ישראלים. מטרת המחקר הייתה להעריך את ההשפעה של קבלת מלגת “עמיתי רוטשילד” על הקריירה של מועמדיה ועל סיכוייהם לקבל משרות אקדמיות במוסדות מחקר מובילים בישראל. אוכלוסיית המחקר כללה 359 מועמדים שהגישו בקשה למלגת רוטשילד בין השנים 2005-1996: זוכים (עמיתי רוטשילד), מועמדים שבקשתם לקבלת המלגה נדחתה ומועמדים שבחרו לוותר על המלגה.
המתודולוגיות ששימשו לביצוע המחקר התבססו על סקר עמדות וניתוח תפוקות ביבליומטריות של אוכלוסיית המחקר. במסגרת הניתוח הביבליומטרי אותרו ונותחו פרסומיהם של 269 מהחוקרים. הממצאים העיקריים של הניתוחים הביבליומטרים הראו כי כמות ואיכות הציטוטים של כלל מועמדי תוכנית רוטשילד (מועמדים שזכו, ויתרו או נדחו) גבוהה משמעותית מהממוצע הישראלי והעולמי ברוב התחומים שנסקרו.
מניתוח נתוני סקר ההערכה, אשר התבסס על תשובותיהם של 216 נסקרים, עולה כי שיעור ההשתלבות באקדמיה (בארץ ובחו”ל) בקרב קבוצת “עמיתי רוטשילד” גבוה במעט משיעור ההשתלבות בקבוצת המועמדים שבקשתם לקבלת המלגה נדחתה ומקבוצת המועמדים שוויתרו על מלגת רוטשילד. עם זאת, בתוך קבוצת “עמיתי רוטשילד” נמצאה שונות מובהקת בשיעורי ההשתלבות באקדמיה הישראלית בפילוח על פי תחום מקצועי. שיעור ההשתלבות בקרב העמיתים השייכים למקצועות מדעי הרוח והחברה גבוה משמעותית מאשר אלו המשתייכים למקצועות המדעיים וההנדסיים. מבחינת הגורמים המשפיעים על השתלבותם של המועמדים באקדמיה נמצא, כי נסיעה להשתלמות עם המשפחה, שיוך למגדר אישה וקבלת דוקטורט מהאוניברסיטה העברית מתואמים באופן חיובי ומובהק עם השתלבות (במסלול קביעות) באקדמיה הישראלית. לעומת זאת, דירוג נמוך של האוניברסיטה בה השתלם המועמד לפוסט, תקופת השתלמות ארוכה ושיוך למקצועות המדעיים וההנדסיים מתואמים באופן שלילי ומובהק עם סיכויי ההשתלבות אלו.
