סיפורו האישי של שמואל (סם) נאמן, המובא בספר זה, ראשיתו בשנות העשרים של המאה הקודמת (העשרים) בתל אביב ההופכת מפרבר יפואי לעיירה, והוא משתרע על פני יותר משלושה עשורים בארץ ישראל, צרפת, סוריה, חזיתות מלחמה העולם השנייה, אנגליה, ארצות הברית, קנדה, מקסיקו, מדינות דרום אמריקה ועוד. זהו סיפור חיים פנטסטי, לעיתים בל ייאמן, ובכל זאת הוא התרחש וגיבורו מספר אותו בגוף ראשון. שמואל נאמן חי רוב שנותיו מחוץ לארץ ישראל שבה נולד ב- 1913, ולמדינת ישראל שלמענה לחם ובשירותה פעל שנים רבות. נקודת המבט שלו היא, אפוא, פנימית וחיצונית גם יחד, ובצד הרבה אהבה הוא מותח לא מעט ביקורת. בעולם האקדמי הוא מוכר זה עשרות שנים בשל “מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע ובטכנולוגיה” השוכן בטכניון בחיפה, שהוקם ביוזמתו בשנות השבעים, ובשל פעילותו הנמרצת ורבת השנים באגודת ידידי הטכניון בארצות הברית. סיפורו האוטוביוגרפי המובא בעמודים הבאים מתרכז בפעילותו היהודית, הציונית ולמען מדינת ישראל. תחומים אחרים שבהם עסק, כגון פעילותו העסקית המדהימה בהיקפה ובהצלחתה במקסיקו ובארצות הברית, מתוארים בקיצור, בצורה כללית ובאות שונה, בין הפרקים 13 ו- 14 בספר, והם רק רומזים על תחומי העיסוק וההתעניינות המרובים שלו.