במהלך המחצית השנייה של שנות ה-90, המשק הישראלי נהנה מעלייה משמעותית בפריון העבודה ובפריון הכולל. סקטור התעשייה הוא זה שהוביל את העלייה בפריון. עלייה זו בפריון הייתה מקבילה לקליטתם המלאה בתוך כוח העבודה של עולי ברה”מ לשעבר, בעלי הכישורים הגבוהים. עולי ברה”מ הועסקו באופן לא פרופורציונאלי בסקטור התעשייה, ולאחר תקופת הסתגלות התחלתית, עברו באופן הדרגתי לעבוד במשרות עם אחריות הולכת וגדלה, בהם כישוריהם יכלו לבוא לידי ביטוי בצורה יעילה יותר. תהליכים אלה מעלים את השאלה: האם אחד הגורמים העיקריים לצמיחה המהירה של הפריון במשק הישראלי בשנות ה-90 הייתה העלייה מברה”מ?
עבודה זו משתמשת בקובץ נתונים ייחודי על מפעלי תעשייה בישראל, וחוקרת ישירות האם מפעלים ותעשיות עם ריכוז גדול של עולים חדשים חוו עליות בפריון העבודה ובפריון הכולל. הניתוח מראה שאין כל קשר בין ריכוז העולים לבין פריון ברמת הפירמה ברגרסיות חתך-רוחביות. אומדני ההפרשים (first-differences), אשר מפקחים על הבדלים קבועים בלתי נצפים בין פירמות, מגלים קורלציה שלילית בין השינוי בפריון לעובד לבין השינוי בשיעור העולים במפעל. ניתוח מפורט יותר מראה כי שיעור העולים מתואם שלילית חזק עם תוצר ופריון בתעשיות המסורתיות. לעומת זאת, בתעשיות עתירות טכנולוגיה, התוצאות נוטות להצביע על קשר חיובי, המרמז על יחס השלמה בין טכנולוגיה והעולים החדשים בעלי הכישורים הגבוהים.
/ דוחות ומחקרים /
