מוסד שמואל נאמן, בשיתוף פעולה עם המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (מולמו”פ) במשרד המדע והטכנולוגיה, משלים בימים אלו מחקר הבוחן את תפוקות המו”פ של ישראל כפי שהן מתבטאות בהגשת המצאות ייחודיות לפטנט ובקשות PCT. המחקר עושה שימוש במדד הנקרא “המצאות ייחודיות” על מנת לתאר את הדינמיקה של חדשנות ומאפייני מו”פ. מדד ההמצאות הייחודיות הוא מדד אגרגטיבי הנסמך על משפחות פטנטים. כל המצאה ייחודית נספרת פעם אחת, ללא כפילות (בקשה אחת נלקחה מכל משפחה) וללא תלות במשרד או במסלול בו הוגשה. התאריך המוקדם ביותר בו הוגשה הבקשה במשפחה נקבע כתאריך הקובע לאחזור הנתונים.
מוסד נאמן רכש ופיתח מסדי נתונים ייחודיים בתחום הפטנטים המהווים קפיצת מדרגה מבחינת איכות הנתונים. בסיס הנתונים הראשי עליו מתבסס המחקר הוא PATSTAT, בסיס נתונים גולמי של משרד הפטנטים האירופי (EPO) הכולל מידע על בקשות לפטנטים ופטנטים רשומים בכ-100 משרדי פטנטים בעולם. ברשות מוסד נאמן קיימים מספר בסיסי נתונים תומכים אותם ניתן לקשר לבסיס הנתונים PATSTAT. בסיסי נתונים אלו מספקים שכבות מידע נוספות וחשובות מאוד (הרמוניזציה של שמות מגישים, שיוך סקטוריאלי, מאפייני מרכזי המו”פ הזרים בישראל, מידע גיאוגרפי מרחבי וכו’) על מאפייני המגישים ומשפרים מאוד את יכולת איחזור, פילוח הנתונים ובניית מדדים מורכבים. בסיס הנתונים PATSTAT, ביחד עם בסיסי הנתונים התומכים מאפשרים לערוך ניתוח מעמיק ובר-השוואה בנושאי פעילות המצאתית כגון מאפייני הפעילות ההמצאתית של מרכזי המו”פ הזרים בישראל, חקר משקים מתעוררים וכלכלות צומחות וחקר תחומים פורצי דרך (תחומים טכנולוגים אליהם מופנים משאבי המו”פ כיום) שיש להם השלכות חשובות על מדיניות המו”פ של ישראל.
תפוקות המחקר כוללות: א. ניתוח מאפייני ההמצאות הייחודיות הישראליות (ספירות של המצאות ייחודיות של ממציאים ומגישים ישראלים, פילוח מגזרי, פילוח על פי תחום פטנט, ניתוח לפי מגישים מובילים וכו’). ב. היבטי גלובליזציה בפעילות המצאתית ומאפייני ההמצאות הייחודיות של מרכזי המו”פ הזרים בישראל; ג. המצאות ייחודיות ופעילות משקית במבט משווה מקומי ובינלאומי. במסגרת פרק זה, כויל מודל סימולטני המתאר ומסביר את הקשר בין תשומות כלכליות (השקעות הון) לבין תפוקות כלכליות (מדדי צמיחה) דרך תפוקות מו”פ (מדד ההמצאות הייחודיות המתפקד כמשתנה מקורב לחדשנות טכנולוגית). ד. בחינת פעילות המצאתית ישראלית ב”שווקים המתעוררים” (BRIC – ברזיל, רוסיה, הודו וסין) ובקוריאה. ה. בחינת מיקומה של ישראל ביחס למדינות ה-OECD במסגרת ה- PCT.
