המחקר בוצע בתמיכת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומשרד המדע, התרבות והספורט. מדע וטכנולוגיה קשורים זה לזה ותורמים לתהליכי חדשנות, המשמשים מקור חשוב לקידמה ולצמיחה כלכלית. הקשר בין המדע (האקדמיה) לטכנולוגיה (תעשייה) כולל, בין היתר, מעבר של ידע מהאקדמיה לתעשייה, באמצעות בוגרים, פרסומים ומסחור של ידע באמצעות הענקת רשיונות, וייעוץ מקצועי. מצד שני מאידך יכולה התעשייה לתרום משאבים ובכך להרחיב את מקורות המימון למחקר באקדמיה. המחקר בוצע במטרה לבחון את הקשרים הקיימים בין האקדמיה לתעשייה בישראל ולגבש אינדיקטורים אשר יסייעו בהערכתם ובכימותם של קשרים אלה. במסגרת המחקר בוצעו סקרים בקרב חברי הסגל האקדמי ותעשיית ההיי-טק בישראל אשר סייעו לבחון את עמדות הצדדים בנושא. המחקר הצביע על קיומה של מודעות לחשיבות הקשר שבין האקדמיה לתעשייה, מודעות המתורגמת בשטח, ומתבטאת בקיומם של מגוון מנגנונים להעברת טכנולוגיות ולהתקשרויות אחרות בין האקדמיה – חברי הסגל, לבין התעשייה. בין המנגנונים ניתן לציין העסקת סטודנטים לתארים מתקדמים ובוגרים בתעשייה, שירותי ייעוץ מקצועי הניתנים לתעשייה על ידי חברי סגל אקדמי, שימוש בפרסומים וחילופי מידע בכנסים, רכישת רשיונות שימוש בפטנטים אשר פותחו באקדמיה ומימון מחקרים אקדמיים על ידי גורמים תעשייתיים. בגיבוש המדדים להערכת תהליך העברת הטכנולוגיות מהאקדמיה לתעשייה נעשתה אבחנה בין מדדים הבוחנים את יעילותה של העברת הטכנולוגיות, מבחינת המוסד אקדמי וחברת היישום האחראית לנושא, לבין מדדים הבוחנים את יעילות התהליך, מנקודת המבט של הרווח לכלכלה המקומית/אזורית /לאומית.
/ דוחות ומחקרים /
