המאמר מיישם מתודולוגיה להקצאת משאבים בתנאי אי-וודאות שאינה ניתנת לכימות הסתברותי למקרה של חלופות הצטיידות צבאיות. לצורך המחשת השיטה, נבחנות חלופות התעצמות היפוטטיות הנבדלות בהיקף הכולל ובהרכב הציוד, אשר להן השפעות שונות ולא ידועות על הסיכונים הביטחוניים במדינה. תחת קריטריון בחירה המשקף את חוסר הוודאות אודות הסיכונים הביטחוניים והשפעות החלופות הנבחנות על סיכונים אלה, אנו מראים שקיימת עדיפות לחלופה המשיאה את “החסינות מפער הידע” של התועלת של אזרח ממוצע. ההבדל בין חלופה זו לחלופה המשיאה את תוחלת התועלת גדול יותר ככל שהמידע הקיים על הסיכונים הביטחוניים, וכיצד הם מושפעים מתכנית ההצטיידות, פחות ודאי. בכך יש הסבר מסויים למגמות ההתעצמות הנצפות בפועל בהקצאת משאבי הביטחון.
/ דוחות ומחקרים /
